כל הדברים גדולים כקטנים

ראינו כיצד ציור הגלים יודע להפוך בדמיוננו לנוף מסתורי. הדמיון אינו נח לרגע ורק ממתין להזדמנות. כל בדל מראה נלקח מיד למחלקת הדמיון, שם בודקים למה הוא דומה. אם נמצא דמיון שכזה מייד עולה בדמיוננו פרשנות. הפרשנות אינה מחייבת ויכולה להתחלף מרגע לרגע, אבל תמיד, מסיבות עתיקות יומין, אנחנו מנסים לפרש כל מראה כיצור חי או אנושי. מוטב לטעות ולחשוב בטעות אבן לדג מאשר דג לאבן ויעידו כל אותם דגיגים שנטרפו ע"י האבנון.

את נוף הגלים למשל אפשר לדמיין גם כהמוני אנשים או נשים שרועים זה לצד זה. בכל מתווה מקרי אפשר למצוא צייר או פסל. לעיתים יש להתאמץ כדי לראות אך יש פעמים והמראה ברור ומרשים. כמעט בכל אתר תיירות הררי תוכלו למצוא את "הנערה המתפללת" או "הזקן הכועס". תצורות סלע ששבו את דמיון הצופים וגרמו להם לטוות עלילות.

נצא למסע קצר אל יצירות הדמיון. ככל שהדמות ברורה ומדויקת כך המראה מרשים ומפתיע, אך לא פחות מהנה לחפש ולמצוא את אלה המנסים להסתתר, כמו בציורי החידות לילדים.

התחלנו מהחול בשפת הים אז בואו נתבונן באיש הזקן של החולות

אל תחפשו אותו. הוא כבר לא שם.

הפרצוף האנושי הוא המראה רב ההבעה ביותר, על כן טבעי הוא שבכל מקום בו נביט נמצא מישהו מתבונן.

זכרו תמיד לפקוח עיניים ולבדוק היטב היטב מי מציץ בנו בסתר.

אם הם לא יתפסו אותי - המשך יבוא.