לא כולנו בני אדם. יש גם את "האחרים". הם נמצאים בינינו, תמיד. צריך לדעת למצוא אותם.
כשהבן הצעיר שלי היה בן שנתיים, הוא בישר יום אחד כשחזרנו מהמעון "הנה פיל". לא אפשר היה לחקור אותו יותר מדי, ולא הבנו על מה הוא מדבר. למחרת, שוב, בדרך מהמעון הודיע "הנה פיל". וכך יום יום. ולא זו בלבד שהודיע, אלא שתמיד היה זה בערך באותו המקום. עד שהבחנתי גם אני כי עץ האקליפטוס הגדול המצל על הכביש עם הענף הבולט המושט קדימה ומתעקל מעט, דומה למדי, למרות צבעו הירוק, לאותה צורה שראה פה ושם בציורים ואשר המבוגרים קראו לה פיל. העצים, מסתבר, בעקבות מליוני שנים של קיום משותף וקרוב למדו להתחזות לחיות החיות בקרבם.
מלך ההתחזויות הוא עץ הזית שכמעט כל מבט בכל זווית מגלה גן חיות שלם, אנשים, חייזרים, חלקי גוף,
פנים, ומה לא.
פרשנות, למי שרוצה - אחר כך
ובינתיים נתמקד בחיות מכל הסוגים. חיות. ללא מילים.
(לא יודע בדיוק כמו איזה חיה זה נראה, אבל חיה יפהפיה, נכון?)
נכון שהוא חכם?
גם האבנים, למרות שתיקתן, יודעות. גם הן חיות.
הפעם, כל התמונות הן ללא פרשנויות ופתרונות. משאירות את עצמן לעיניים בתוליות. בכל זאת, הקוף, השד והשועל מהתמונה הראשונה בקשו שאכניס אותם לפוסט.
(ואגב, אותו עץ עצמו תרם עוד שתי חיות באוסף למעלה).
התמונה הבאה, בנוסף לאיש המסתתר בצד ימין מביאה לכאן חיה, ולא סתם חיה אלא חיה מאד מסוימת, והמפליא הוא שאותה חיה, גם היא, עשויה אבן. מי העתיק ממי?
טוב, הנה הוספה קטנה, שתדעו שזה אף פעם לא נגמר. הנה הגדלה של קטע קטן באחת התמונות שלמעלה, לאחר שעברה טיפול במכונת "מגלה היצורים".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
