3/2010
מוצא האדם-1 (פרויקט האייקונים הגדול)
וכשסיפרתי על צדוק בן-דוד, הפנה אותי שדות לאתר המרתק שלו. ושם, כשראיתי את העבודה הזאת, רק התחזקתי לגמרי בטענה ובתחושה שלי, של רישום שקם ועומד בחלל, על כל מה שזה גורם למתבונן. העבודה שהצבעתי עליה כאן מבוססת על ציור ידוע שאין לי מושג מה מקורו. זהו ציור, או תרשים המתאר את מהלך האבולוציה, וצועדים בו בסך, בזה אחר זה, האדם וכל אבותיו הקופיים. הרי כאן הזדמנות נוחה לצאת לעוד מסע בעקבותיו של אייקון תרבותי. בהזדמנות זאת אוכל להודות כי זהו בדיוק הציור שהוליד אצלי בזמנו את כל הפרויקט, ובסוף הסדרה אולי גם אסביר מדוע.

אם כן, הבה נביט תחילה בגיבורינו. כאמור, בניגוד ליצירות האחרות בסדרה, פרי עבודתם של ציירים ידועים, במקרה הזה לא רק שאין לי מושג מי יצר את הציור המקורי, מתי ולמה, אלא שאף אינני יודע לומר מי הוא הציור המקורי ואיך בדיוק הוא נראה. אני רק יכול לתאר לעצמי, על פי נוסחת "הרב קובע", שכך נראים הגיבורים.
    

רבי יהודה היה נותן להם שמות
כל כך רבים וטובים עשו שימוש בציור זה, שכל אחד טרח ותאר גירסה משלו.






מה אם כן המאפיינים של עבודה זאת? ראשית, שורת דמויות צועדות בסך, בזו אחר זו. הדמויות, מקבצות למעמד אחד נציגים של תקופות שונות. השורה המסודרת שלהם מאפשרת מסע בזמן בתוך תמונה סטאטית אחת. כמובן שעד כאן דיברנו על הטכניקה היצוגית והויזואלית, אלא שתמונה זאת טעונה משמעות עמוקה. היא מתארת את תורת האבולוציה, תורה בת 150 שנה הנתונה כיום להתקפות שאינן פחותות מאלה שליוו את לידתה. התמונה הזאת מייצגת את האיום החמור ביותר בימינו על מעמדו של אלוהים, ומסען של הדמויות נתפס כיציאה למלחמה. נבחן את כל אותם מאפיינים אחד אחד.
טרם שנצא לדרך, לא נשכח את המבחן הראשון והקובע - האם הציור הזה נחשב לאייקון? הנה התשובה.
המשך יבוא.
|