כל הדברים גדולים כקטנים

הגיע הזמן להפרד מצילומי הרחוב. את התמונה הזאת אני אוהב כי יש בה תחושה של מאחורי הקלעים. היא לוקחת אותנו מחוץ לזירה, מחוץ למצטלמים. נדמה כאילו המצלמה ניצבת בגבו של הצלם ומראה צלם מצלם צלם.

נפרד גם מהנוכחות הגרפית של הרחוב וארבעת הצועדים.

מהנוכחות שלהם ברחוב, גם כשהיא נוכחות מיד שניה,

ניתן כבוד לחיפושית החמישית שבתמונה

נהנה מהיצירתיות של האנשים המבריקים

נחזור למקור, ונזכור שזהו קודם כל אלבום של מוסיקה

(ונראה מה אפשר להגיד על אלבומי מוסיקה)

את התמונה הראשונה כדאי לראות ממש מרחוק.

ובדרך החוצה, אל תשכחו לעבור בחנות המזכרות. (לא שיש לכם ברירה)

ולכל הפחות, קחו לכם איזה טישרט.

כעת נוכל לשוב סוף סוף לתכנית המקורית. השאלה הפתוחה היא האם הסטיה מהתכנית היתה מוצדקת. האם אכן לצילום של אבי רואד יש זיקה לציור של מוצא האדם, או שזהו רעיון פרוע שלי? לבורא האדם פתרונים.

תם (אבי רואד), אך לא נשלם (מוצא האדם). אפילו לא התחיל.

קישור לפרק הקודם.

ואולי הסדרה הזאת מתאימה גם לתחרות על הביטלס.