נחזור אם כן מהסטיה הזמנית לאבי רואד. או שלא?
כן. ראינו את הצעידה בשורה, זה אחר זה. הצעידה בטור עורפי מייצגת כאן את מהלכו של הזמן. התמונות בציר הזמן מספרות סיפור. הרעיון שביסוד השיטה הוא עתיק למדי, אך כדאי לחשוב שזהו בדיוק הרעיון העומד בבסיס הקולנוע. אלא שכאן, כל הסיפור כולו נפרש לפנינו במבט אחד. נוף המשקיף על כל הזמן כולו. בצורתו התמציתית ביותר, נספר סיפור כזה בשתי תמונות. קו הזמן הוא העובר דרך שתי נקודות. זה כל מה שנדרש כדי לספר סיפור. נפוצות במיוחד אותן תמונות של לפני אחרי - שנוהגים לפרסם מכוני יופי, אלא שאני חס על הקוראים ועל עצמי. הנה כמה דוגמאות נעימות יותר לצפיה, ובעלות אמירה מסוימת. כפי שניווכח בהמשך, מהלך הזמן בתרשים המקורי שלנו, של התפתחות האדם, משמש לעיתים קרובות כאמצעי לאמירה. אמירה על התהליך. אמירה על מה קורה לנו בדרך עד לכאן, ואיך ממשיכים הלאה.
נחזור לסדרות הארוכות יותר ולמוצא האדם, אך נבצע שוב סטיה קטנה. בסדרה שאנו עוסקים בה מומחשת האבולציה על ידי תאור השלבים השונים בהתפתחות האדם. אפשר להצביע על סדרה דומה, אך בעלת מרחב זמן והתפתחות גדולים הרבה יותר. האבולוציה מאז התהוות החיים, בדמות סדרה של יצורים העולים ובאים מן הים. סדרה זאת מוכרת דיה כדי לשמש מקור ונקודת התייחסות לוריאצות ובדיחות שונות או משונות.
וכדאי בהזדמנות זאת לבקר בקטע הפתיחה (עם הספה) הארוך ביותר של הסימפסונ'ס.
נחזור כעת לתרשים המקורי וננסה להתרענן בכמה אפשרויות וכיוונים.
כל אלה רק טעימות ראשונות של מנות ראשונות.
המשך יבוא.
קישור לפרק הקודם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
