ההוריקן רודף אחרי כמו זאב שהריח דם, מהר מכפי שאני מסוגל לברוח. רעש האדמה לוכד אותי בשנתי, כמו את היתוש שמעכתי בסטירה שנתתי לעצמי. אבל הר הגעש הוא כלב חושף שיניים קשור בשלשלת מעבר לגדר. אפשר לעמוד מולו, להתגרות, לעשות לו פרצופים. הוא מאיים, אבל אין מה לפחד.
הר געש הוא אסון טבע שפס מן העולם. אפשר לישון בשקט.
מאיפה בא לו פתאום הרעיון הזה לסגור את השמיים?
קודם נדדו העמים לעבר כל הארצות העשירות. עכשיו ביבשת העשירה נדים פליטים בדרכים. מאז המלחמה לא היו שם כאלה. עכשיו, פליטים נוהרים דרומה ברכבת, תרים אחר שמיים פתוחים. אולי שם יש כתם של שמיים בהירים? אולי יתרחש נס במילאנו?
אל-על מנסה להשיג זכויות נחיתה בנאפולי. זה המקום למפלט מזעמו של הר הגעש. זכותו של הווזוב תגן עלינו.
חברות תעופה ומדינות בטוחות משגרות מטוסים ריקים לשמיים, לראות הכלה האפר. מטוסים לבנים ממריאים אל ענן הפיח, נוחתים שחורים כעורבים. ומנסים שוב, להמריא ולנחות לבנים, ועלה של זית בפיהם.
זיקוקים הם הדבר הכי יפה בשמים. הר געש הוא הזיקוקים הכי יפים. ממרחק בטוח, כמה שהאש יפה. והברקים, מחזה מרהיב ומבעית.
כמה כעס יכול לכעוס אלוהים אחד?
ולא ברור אם כך נראה הרגע של קץ החיים עלי אדמות או היווצרם. או אולי, גם וגם. והכל אפר.
ואם היה לו שם אחר, שיותר קל לבטא, היינו קוראים לו בשמו? ואם היינו קוראים בשמו, האם הכל היה נראה אחרת? מישהו יכול להגיד את שמו של ההר שסגר את השמיים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
