כל הדברים גדולים כקטנים

 

"רק בכדור הארץ היום נמשך 24 שעות"

יום אחד ננהג אחרת.

ביום כדור הארץ.

ביום הזה נפעיל את המזגן, ואם יהיה קר נפעיל את התנור, ואחר כך כשיהיה חם, עוד מזגן, ועוד תנור. וליתר בטחון, נפתח את החלון.

נעבור בכל החדרים ונדליק את האורות, יום חג היום או לא?

כדי שהמים לא יתחממו יתר על המידה בבוילר שפועל בלי הפסקה – נשאיר את הברז פתוח. (שמעתי שבארצות קרות, זאת בדיוק השיטה למנוע את קפיאת הצנורות).

נסע ברכב, לשם וחזרה, נקנה בבאר-שבע קוטג' במבצע. ניסע לפיקניק במקום רחוק, נדליק מדורה ונשרוף את היער (בטעות), ואת ערימת צלחות הפלסטיק והכוסות (שלי יותר גדולה), וחצאי התרנוגולות השרופות לא נארוז בשקיות ביום כדור הארץ. ממילא החתולים והצבועים קורעים ומפזרים לפני שהם אוכלים את הכלים החד פעמיים.

קשה למצוא רעיונות לאדם הפשוט. ביום כדור הארץ נסמוך גם על החברות הגדולות והעיריות. רק הן יצליחו להזרים עוד מליון קוב חרא לים, ולמלא את השמיים בפיח וגפרית, לשפוך סבון ודלק לנחלים - טוב לפחות שמשהו יזרום שם כי מים מזמן כבר אין. אחר כך נפזר אסבסט במחצבות ונתבל בדי.די.טי. זהו תבלין מאד חסכוני. מנה אחת בקצה הזה, מספיקה לעבור בכל שרשרת המזון, מהעכבר, לתן ולזאב ועד לנשר בשמיים.

אחר כך נשמע על הסטטיסטיקה. ביום כדור הארץ, יודיעו מחברת החשמל, נרשמה צריחת שיא, של ארבעים ריבוא קילוואט. כל הטורבינות וכל הארובות לא עמדו בקצב. ומקורות יודיעו שיבשו המים בברזים, והם יכולים לספק רק מי ים לשתיה, אחרי שיסננו את הזפת. תחנות הניטור ינטרו ארבעים מיליגרם מעל לממוצע, וחולי האסטמה יגידו "אין צורך לנטר. כבר ידענו לבד". ובחברה להגנת הטבע כבר יתכוננו להתחיל לשקם, מיד למחרת. והנשרים ישאו הספדים.

כך יהיה ביום כדור הארץ.

אחר כך, נחזור לעוד 364 ימים של חיים שפויים.