כל הדברים גדולים כקטנים

ובמחשבה שניה, החומר אינו מחולל שום שנוי בנו ובהתנהגותנו. להיפך. הוא חושף את טבענו האמיתי, הצפון מתחת לשכבות ומסכות.

הוא גורם לאנשים להיות עליזים ומשוחררים (והשאלה הנכבדה מאד היא מה בדיוק היה צריך לסלק כדי להפוך אותנו שמחים ועליזים, ומדוע הוא היה שם, ומה תפקידו).

הוא גורם לאנשים לדבר אמת במקום לשקר (וגם כאן, השאלה היא כיצד נקלענו למצב בו ההתנהגות המתורבתת וההגונה היא דווקא זאת המבוססת על שקרים).

הוא גורם לאנשים להיות אלימים, תוקפנים ורצחנים (וכאן השאלה היחידה היא כיצד אותו מנגנון באישיות שאיננו כזה, ואשר היה בשליטה עד שזו ניטלה ממנו, כיצד לא ניצב על המשמר ומנע את אותו מהפך שלטוני, בדיוק כמו חברה דמוקרטית אשר מאפשרת לכוחות אפלים לעלות ולשלוט, ואחר כך נותרת מולם חסרת חיים וכח).

אותו שנוי אישיות אינו משחק רולטה אקראי. אפשר לדעת מראש כיצד ישתנה כל אחד, ולא רק על פי הנסיון הקודם. אני חושב שקל לנחש ואפשר לשים לב למבטים ולרמזים המבצבצים מבעד למסכות. אני לא זוכר שהפכתי לאיש אלים או תוקפן בגלל אלכוהול (אם כי, אלה שכן, גם הם לא זוכרים שום דבר). האלכוהול חושף מה הסתתר אצל כל אחד, או במילים אחרות, מה הוא באמת.

חוץ מבמקרה של אלכוהול מזויף. מסתבר שאז, ההשפעה גם היא מזויפת, ומתחת למסכה שלכם יצוץ מישהו אחר, מזויף ומתחזה, ילד רע שלא הכרתם. אם אלכוהול משובח גורם לכם לצחוק ולפזז, הזהרו מאלכוהול מזויף. הוא יכול להפוך אתכם לאנסים ולא תדעו מאיפה זה בא לכם.