כל הדברים גדולים כקטנים

כל מחנך ומאלף עומד בפני הדילמה – מקל או גזר? שכר או עונש? פתוי או איום? כיצד נכון להעביר ולהבהיר את המסר? לפעמים קשה מאד להחליט.

כאשר רוצים להעביר מסר מפחיד, משמיעים איומים קיומיים בקולו של רפי גינת –  

המדינה מתייבשת!

עובדים זרים הם עבודה זרה!!  

שלמו עכשיו את האגרה רע רע רע !!!

חיידק הצפורים בדרך אלינו !!!! 

הטון המפחיד שמור לשטויות. אם לא נפחיד – איך יתייחסו?

אבל לדברים המפחידים באמת מגוייסת תמיד צעירה מקסימה בעלת קול נעים וידידותי מתובל בהומור.

הנה, עכשיו אתם יודעים איך להבחין בין הדברים המפחידים ובין השטויות.

בואו נבדוק.

בימים האחרונים מסבירה קריינית חיננית כי בהשמע האזעקה יש להכנס למקלטים לעשר דקות ולהרכיב את מסכות הגז. מן משחק ילדים שכזה. נשמע לכם מוכר? נו? זה בדיוק הסרט עם הדיילת שמוקרן לפני ההמראה, שמסביר, בכיף ובחן,  מה לעשות כאשר המטוס שלכם יצלול פתאום בלב ים או אם כל החמצן יברח פתאום ואתם תחרחרו כמו דגים מחוץ למים. ככה, רק שתדעו.

הגישה הילדותית והנחמדה של הסתכלות בצרות הקיומיות כעל משחק ילדים עומדת במרכזו של הסרט היפה "החיים יפים" של רוברטו בניני. שם מציג האבא לילד את החיים במחנה ריכוז כמשחק בו צוברים נקודות. הסרט נוגע ללב ומשכנע, לא במעט בזכות המוסיקה הנפלאה של ניקולא פיובאני. אין לי ספק שאילו הייתה המוסיקה הזאת נשמעת ברקע של חיינו הכל היה נראה (ונשמע) אחרת. ברדתכם למקלט, אל תשכחו את נגן ה MP3  .

אגב, על הדברים הכי גרועים, איומים ונוראים, לא מדברים בטון מפחיד ולא בחנחון ילדותי. פשוט לא מדברים עליהם וזהו.