ידיעה קצרה שצדה את עיני "גבי אשכנזי ימונה ליו"ר חברת שמן" מעלה הרהורים. הרמטכ"ל מנהל את הצבא שהוא אולי הארגון הגדול במדינה מבחינת התקציבים, האנשים, הסיבוכיות והאחריות. התפקיד תפור למידה שהיא גדולה יותר מזו של מרבית שרי הממשלה. יעודו של רמטכ"ל משוחרר להיות שר לזמן מה, ואחר שר בכיר, ותוך זמן קצר, לפחות ראש ממשלה. פחות מזה הוא כשלון. על כן אני חש אי-נוחות מסויימת כאשר מפקד בכיר שכזה, רמטכ"ל או אלוף בכיר, מקבל מנוי כמו יו"ר חטיבת המתכת (ע"ר) או מנהל כביש שש. משהו כמו לראות את יורי, שברוסיה היה דוקטור לכימיה, וכאן בארץ מסדר עגלות בסופר. גבי אשכנזי הרמטכ"ל נהיה יצרן שמן (וזה שונה לגמרי מרפול הרמטכ"ל שיצר שמן זית במשקו, וניגר רהיטים, שזה בבחינת החזרה לחיק החיים הפשוטים בנוסח הצריף בשדה בוקר).
ומפאת הצורך לבדוק קראתי בעיון את הידיעה, והסתבר לי שטעיתי ושמן אינה יצרן שמן מאכל אלא חברה לחיפושי נפט, ואולי אף להפקה – באם ימצא, ששווה הרבה מאד כסף, וכך הפך מקומו של היו"ר מכובד מספיק (100000 ₪ בחודש, 75% משרה, זה מספיק מכובד), כמו של ג'ורג' בוש האב או הבן.
ובאותה ידיעה, הופיע שמו של אחד הבעלים, חיים לייבוביץ', מה ששוב טרף את הקלפים. כי שמו של לייבוביץ' היה זכור לי כמייסדו של מפעל שמן. ואכן ויקיפדיה מספרת על חיים לייבוביץ' שהיה תעשיין ואיש ציבור, מבוני תל-אביב וחלוצי ענף הספנות בארץ ובעליו של מפעל "שמן עץ הזית". למרות עברו המפואר את שמו שמעתי רק בזכות נכדו המפורסם ממנו (והערך שלו בויקיפדיה עשיר יותר), רוני ליבוביץ' שנודע בכנוי האופנובנק, ששדד בהצלחה 21 סניפי בנקים וב-22 נכשל למגינת ליבו של הציבור.
נוכח התמיהה מתי הפך מפעל השמן למפעל שמן-אדמה והאם חיים ליבוביץ' מעסיקו של אשכנזי הוא נכד אחר של חיים לייבוביץ' המייסד, התברר שאין שום קשר. וליבוביץ' החדש הוא עוד יותר מעניין.
חרדי, איש חב"ד, בסה"כ בן 36, ללא השכלה אקדמאית, עם הרבה קשרים וכישרים, שולט בחברות חיפושי זהב ונפט, וכנראה גם יודע לחפש, ואלמלא היה זה בנגוד לציווי הדתי הייתי מסיר בפניו את הכובע. למרות שלי זה כבר לא יקרה, יש משהו מנחם בלראות איש שמצליח, בזכות כשרונו, לעלות מהר וגבוה, ובזה הוא מזכיר לי את אריה דרעי. ורק שלא יעשה שטויות.
ליבוביץ' שולת
אבל מי זאת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
