כל הדברים גדולים כקטנים

ראשית הכאב שמגיע פתאום משום מקום. זה מרגיש בראש, אך במהירות הוא הולך ומצטמצם לפינת המצח, חד וממוקד. וכמו מטוס ממריא, הולך ומתגבר, ומי יודע לאן יגיע.

אחר כך, היד בתנועה עולה אל הפנים וחוש המישוש מזהה משהו נוזל. האינסטינקט מזהה דם.

חוש שווי המשקל חוזר לפעולה, יחד עם התחושה בגב, ומציג בפניך תגלית מוזרה עד מאד - אתה שכוב על הרצפה.

אחרון חביב בא השכל ומבין שאיבדת את ההכרה. במילים אחרות, נמצאה האבדה.  

סליחה שאני מתלהב. פעם ראשונה שזה קרה.

אם כן, כך נראה חור של חמש שניות בזמן, וכך נראית נפילה לתוכו.