כל הדברים גדולים כקטנים

ציפרלנד כותב בהארץ על מותו של הטרנד שנולד עם עלייתו של ברק אובמה – המנהיג החתיך, ומתוך כך מספיד את יאיר לפיד היפיוף שפספס את ההזדמנות והפסיד לשאול האפור, נציג הטרנד החדש סטייל אנג'לה מרקל ופרנסואה הולנד.

ציפרלנד כותב שטויות* על נושא מרתק. הנושא מרתק ככל שמרתק עניין היופי ועניין הכח. והוא כותב שטויות משום שבניגוד גמור לדבריו

"והרי זו היתה דרכו של עולם הפוליטיקה הישראלית מאז ומעולם, עד לאותו Yes we can מלהיב, שבו נפתח כביכול עידן חדש בכיכובו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, הנשיא היפיוף הראשון בעולם, שהטעה את העולם להאמין שבימינו יכול מראה החתיך של המנהיג, גופו הגמיש והמשיכה הסקסית שהוא מקרין, לסחוף אחריו את ההמונים, המכורים לדימויים ויזואליים, לשנות אולי את העולם לטובה",

הנשיא היפיוף הראשון בעידן החדש (והיו לפניו גם בעבר) ישב ונפל על כסאו לפני חמישים שנה, ואם אתם לא מאמינים שאלו את מרלין מונרו. נשיא שלדעת רבים זכה במשרה בין היתר משום שבעימות הטלויזיוני הראשון בהסטוריה נראה הרבה יותר טוב מיריבו המעוך ריצ'רד ניקסון.

משך השנים נתקלנו בלא מעט כוכבי קולנוע שלוהקו לתפקיד ראש המדינה (ואני לא כולל את רונלד רייגן שלמרות הבלורית, כבר לא נראה כזה כוכב), מפייר טרודו, אליל הנשים הקנדי, ועד החתיך ההורס טוני בלייר.

תחליף מעניין לראש ממשלה חתיך הוא אשתו, המלכה המודרנית, וכבר דיברנו על כך.  כאן אפילו ציפר לא יוכל לטעון שהטרנד נולד וגווע עם אובמה. אם הבנתי נכון את רחשי ליבו, מה שמצער באמת בנצחונו של הולנד בצרפת הוא החלפתה של אשת ראש הממשלה.

אבל יש גם מקרים מעטים שראש הממשלה בעצמה היא אשה עם יופי מאד משכנע שלמצביע קשה לעמוד מולו ועל כן נאלצים יריביה הפוליטיים לנקוט באמצעים אחרים ודרסטיים יותר.

כך עלה בגורלה של בנזיר בוטו שעמדה בראש ממשלת פקיסטן עד שהואשמה בשחיתות, הודחה, ומשזה לא עזר – נרצחה, וכך בימים אלה גם ראש הממשלה המודחת של אוקראינה. התמונות שלה גורמות למצביע פוטנציאלי כמוני להתאהב מייד ולהעלות הרהורים נוגים על החיים כיהודי, שחור שיער ומעוקל אף, בארץ היפהפיות זהובות השיער.

קונפליקט שמתחדד כאשר מביטים בתמונות יותר יצוגיות שלה, בחזות אוקראינית יותר אופיינית, ועל כן יותר מעוררת זכרונות נוגים.

(מי יודע, אולי גם זה הסבר לעובדה שסוחרי הנשים בוחרים לייבא את סחורתם מהמחוזות ההם? נקמה? לא, זה לא משכנע כל עוד לא מוצף ענף הזנות בדוברות פולנית, שלא לומר גרמנית. תודו שזאת תפנית מפתיעה בענף. אבל לא שמעתי "סוחר" אחד טוען את זה להגנתו במשפט, הנדיר כשלעצמו. הוא כנראה עושה זאת רק משום שהוא יכול).

האם באמת יש לנו נטיה להעדיף פוליטקאי על פי מראהו ויפי תארו? תודה לאנסטסיה שעזרה לי לענות על השאלה.

נ.ב.

* אחרית דבר:
 באיחור של כמה שנים עיינתי בפוסט הזה ונוכחתי שדרוש לו עדכון קטן. התייחסתי בפוסט לפרשנותו של ציפר (שנכתבה מיד לאחר הכרזת "יש עתיד") שיאיר ליפד איחר את הטרנד והוא צפוי להיות מובס ע"י שאול (מופז. בקרב על המרכז). אני כתבתי שהוא כותב שטויות.

בבחירות שנערכו שמונה חדשים אחר כך, זכה שאול מופז בראשות "קדימה" ב-2 מנדטים והיה קרוב כדי פחות מעשירית האחוז לפספס את אחוז החסימה. יאיר לפיד ו"יש עתיד" זכו ב-19 מנדטים והיו למפלגה השניה בגודלה בכנסת.
רק שתדעו.