השמחה שאחזה בציבור אל מול מהפכת הסלולר היתה ממש כמו שמחה על נפילתו של דיקטטור. הפאדיחה הגדולה שלי היא שלא אני חשבתי על הדמוי המוצלח הזה, ושמעתי אותו בערוץ 10. באמת, יש כאן משהו מהשמחה שהרגישו המצרים על נפילת מובארק.
הנפילה מזכירה לי לא פחות את המשבר הפיננסי של 2008.
אני לא מאמין שאחרי חג השבועות צפוי גל פיטורים גדול בחברות הסלולר. להיפך. מצבת העובדים הנוכחית תתקשה לעמוד בעומס של אלפי הלקוחות המבקשים לנטוש את החברות. הקריסה של מערך שרות הלקוחות אצלם לא פחותה מזאת של גולן טלקום. לא בכדי אומרת ההודעה המוקלטת באוראנג' – "עקב ההתענינות הרבה בתכניות החדשות ובמבצעים, זמן ההמתנה יהיה ארוך מהרגיל". הפיטורים יגיעו אחר כך, אחרי שהלקוחות ינטשו, והחברה תראה כמו אולם שמחות אחרי חתונה שנגמרה. אז העובדים שעשו את שלהם והפכו מיותרים ילכו הביתה. מי שלא ימהר ללכת הוא המנכ"ל*. מי שהוביל את החברה לבור הזה, ימשיך להרוויח. כי לא חכמה להיות מנכ"ל בשוק מטורף, רווחי, כמו-נופוליסטי. בדיוק כפי שלפני המשבר הפיננסי כל המניות עלו וכולם הרוויחו, בלי קשר למה שעשו. ואז, הכל קרס. ואז, כ-ו-ל-ם הפסידו את כספם. חוץ מהמנכ"ל. כי החברות, גם אלה הסלולריות וגם אלה הפיננסיות, לא הפסידו כלום כי לא היה להם כלום. הכל היה הכסף שלנו. הם לקחו מאתנו הלוואות, ואנחנו השתתפנו בחגיגת הרווחים המטורפת, ועכשיו, הם הפסידו את הכסף שלנו. ונשאר רק המנכ"ל.
ואני יודע שקשה לשחות נגד הזרם, ומנכ"ל שהיה אומר אחרת היה עף, ובכל זאת, איך יתכן שאף אחד לא אומר את ההיפך? כל המנכל"ים התנהגו ממש כמו הקפטן האיטלקי שהעלה על שרטון מעבורת של מיליארד דולר.
נחמה – לפעמים שווה לסבול תחת עולו של דיקטטור רק למען תחושת השמחה שבנפילתו (מה שנקרא "דחיית סיפוקים")
דאגה – האם המנכ"ל של המדינה יותר טוב? מישהו חושב שלמדינה יש מנכ"ל טוב יותר?
מנכ"ל
* המנכ"ל הוא שם כללי למי שיושב שם גבוה למעלה, מחליט החלטות ומרוויח המון, וכשהוא טועה, מישהו אחר משלם את המחיר. המון מישהו אחר. ויש הקוראים לו הגנרל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
