כל הדברים גדולים כקטנים

כדי למנוע מקרים של מכוניות שנוסעות עם בלמים שחוקים נניח שהמשטרה מציבה מחסומים ועורכת בדיקות לכל רכב. אדוני תעצור. רשיונות. ואחר כך בדיקה זריזה עם ציוד שמעלה את הרכב על ג'ק, מפרק את הגלגל ובודק את הרפידות בעיניים, מרכיבים חזרה וסע לשלום. מי שיתפס ללא בלמים תקינים יורד מהכביש וכו' וכו'. אבל מה עם מי שהבלמים שלו היו תקינים? הוא ירגיש כמו אחרי כל מעבר במחסום משטרתי. הקלה (כן, אני יודע שמחסום צבאי בגדה זה הרבה יותר גרוע). לא עצרו אותי, לא מצאו אצלי בעיה, לא קיבלתי דו"ח. תודה, תודה, תודה. אני (עדיין) חף מפשע. כי בכל "מעצר לדקה" שאנו חווים במחסום יש משום אי נעימות, עיכוב, הטרדה, חשש, כניעה והכפפת ראש לסמכות – בקיצור עונש. כי בעוד שהמשטרה ככלל מטפלת ונלחמת בעבריינים פורעי חוק, הרי שמשטרת התנועה מתעסקת עם ציבור שהוא בהגדרה שומר חוק, ומתוכו היא דגה את העבריינים. אלא שמתוך ההרגל המשטרתי הופך כל מי שבא איתה במגע ל"חשוד", בעיניה, וכתוצאה מכך גם בעיני עצמו, ושלא כמו עבריין רגיל, הוא אשם עד שתוכח חפותו, וכל מי שנכח אי פעם במשפט תעבורה יודע זאת היטב. אם כן, כולם אשמים, לפחות קצת, ובהתאם, כולם נענשים קצת. הענישה הזאת ללא אשמה יוצרת תחושת מרמור ועוינות ומנציחה איבת עולם בין הנהג לשוטר התנועה שאמור להגן עליו.

מה שחסר כדי לשבור את המשוואה הנצחית הזאת הוא להוסיף פרס. אם נהג שנעצר במחסום שגרתי והתגלה כעבריין תעבורה נענש על כך, הרי שמי שנעצר אך לא נמצא בו רבב, ובכל זאת כבר נענש בעצירה, עיכוב והפחדה, יזכה בפיצוי בצורת פרס ניחומים. כל נהג שצלח מחסום משטרתי בשלום יזכה בפרס. אולי זיכוי של נקודה שתשמש אותו בעברה הבאה, מיני-שוקר להגנה עצמית או קופון לכוס קפה בתחנת הדלק הקרובה. הכי פשוט ומתבקש שביציאה מכל מחסום משטרתי יוצב שלט – "דרך צלחה", וכל מי שעובר בו, ולא נשלח לבית-הכלא, מקבל 200 שקל. (נדמה לי שהממונה על ההגבלים העסקיים לא יאשר זאת ויטען שיש כאן מונופול). העיקר, להפוך את המפגש עם המשטרה לחוויה חיובית שעושה חשק לעוד, אם אתה שומר חוק כמובן.

לצערי אני יודע שהעסק לא יעבוד. לא רק בגלל הרצון לחסוך 200 שקל. בספר החוקים יש מספיק עבירות לכולם. הוא מנוסח כך שבכל מקום וזמן, כל אדם הוא גם עבריין אשר אין ממצים עמו את הדין, אבל אם אין ברירה, כל אחד אשם במשהו. אף אחד לא יגיע ל"דרך צלחה".