לפני מליון שנה, יצאו מהגרים מאפריקה ונפוצו לכל רחבי העולם. הלכו לחפש אוכל ופרנסה ושטחי מחיה. בימים ההם, כשלא היו מטוסים ולא אוניות, נדדו ברגל, והתוו את המסלול לאבותינו בצאתם ממצרים, דרך מדבר סיני לארץ ישראל, ומשם צפונה, מערבה ומזרחה. כך הגיע המין האנושי לכל פינה על פני כדור הארץ.
אילו היתה מדינת ישראל קיימת לפני מליון שנה, וגדר הגבול בנויה, וממשלתה שולטת, אולי לא היו פליטים ומסתננים, וכל העולם, פרט לאפריקה, היה פטור מאותו יצור הולך על שתיים וכל הצרות שהוא גורם.
כל האנושות היא חבורת מסתננים מאפריקה.
לפני ארבעת אלפים שנה, קם איש ושמו אברם, עזב את ארצו ומולדתו, ובמו רגליו צעד והגיע לארץ ישראל. תושבי הארץ, הגרגשי והיבוסי, אפשרו לו ולמשפחתו לבוא ולהתיישב, ובסופו של דבר סולקו מארצם ולא נותר מהם זכר.
צאצאיו של אותו אברהם, כאשר נקלעו למצוקה ומחסור, חצו את הגבול המוכר, הפעם בכיוון ההפוך, ובאו לתוך מצרים, לא
להשתקע אלא רק לגור שם. ארבע מאות שנה נשארו שם, הם ובניהם ובני בניהם, פרו ורבו ושרצו והגיעו למספר הנורא של שש מאות אלף. שש מאות אלף עבדים שעסקו בכל המלאכות הקשות, והפכו למכת מדינה וסכנה מבית עד שהחליט המלך להפטר מהם. אלא שאז גילה שמהרגלים כאלה אי אפשר להפטר.
כל התנ"ך, וכל תולדות העולם, הם סיפורם של עמים נודדים מחפשים מקום חדש. עניים ורעבים מחפשים חיים טובים יותר. בכל הארצות המתפתחות מאות מליוני כפריים מציפים את העיר הגדולה על מדרכותיה, ספסליה, גניה, מסעדותיה ושוטריה.
מאז האדם הראשון - לכל אחד יש חלום ושמו אמריקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
