ובכן, ההוכחה הלוגית היא דרך אפשרית לשכנוע. כשהיא עובדת, אין חזקה ממנה. הבעייה – היא תלויה ביכולת הלוגית של המשתכנע. לכן, במקרים מסוימים, יש לפנות לשיטת שכנוע אחרת. הנדנוד. אם נתמיד ונתעקש מספיק, יש סכוי סביר שנצליח לשכנע כל אחד. השיטה אפקטיבית עד כדי כך שיש מי שמנסה אותה כתחליף ללוגיקה. האם ניסיתם להוכיח את משפט פיתגורס בדרך של שכנוע עיקש?
הנה דוגמא אמיתית שנתקלתי בה, שבה, על ידי התמדה עיקשת מצליחים להגיע לתוצאה הרצויה. העניין הוא טופס של חברת ביטוח, בה עליך להצהיר על אובדן של תעודה. ההצהרה חשובה מאד ולכן נקטה החברה בשפע אמצעים להבטחת אמינותה.
ראשית, ארשום את שמי וכתובתי, אולם למקרה ששיקרתי ומסרתי שם בדוי, אצהיר מיד ששמי וכתובתי אלה נכונים. אחר כך, אצהיר שהתעודה אבדה. למקרה ששיקרתי, אוסיף מיד שהיא לא הושמדה בזדון או נמסרה לאחר אלא אבדה, כפי שאמרתי. כל ההצהרה לעיל מטרתה אחת - להוכיח שדברי אמת, ולכן גם אומר זאת בפירוש. וההוכחה פשוטה – אכן, אני מצהיר שכל דברי אמת. וגם, מצהיר שהחתימה לעיל היא חתימתי, ולראיה, אני חותם על המסמך. עכשיו ההוכחה סגורה מכל הכיוונים.
ולא הזכרתי, אבל למקרה שדאגתם כל ההצהרה הנ"ל נעשתה בשבועה.
ולראיה, הנה המסמך המקורי.
בפרק הבא, על שיטת השכנוע האולטימטיבית, כאשר הנדנוד אינו משפיע והלוגיקה נופלת על מח ערל – הזאפטה. ואם אתם חושבים שזה מצחיק וטפשי, דעו לכם שמרבית תושבי העולם אוחזים בהשקפות שהוקנו להם בשיטה הזאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
