כל הדברים גדולים כקטנים

נחמת עניים

פיגוע באוטובוס כמו פעם, על ידי מטען, לא מחבל מתאבד. תחילת התפנית בחזרה אל השפיות?

תופעות לוואי

כיפת ברזל היא ההפתעה של המלחמה הנוכחית. ציפיות שנענו. הצלחה. הצלה. דרמה – סוללה חמישית מוקמת בזמן אמת, כמעט יש מאין, ומגיעה לגוש דן כדי ליירט, עוד באותו הערב, את הטיל הראשון. היא מצטלמת נהדר. אפשר לצלם את השיגורים, את המעוף בשמיים, כמו מעוף חיזור של שני יצורים מעופפים. כמו סופרמן. השובלים מציירים ציור. הפיצוצים – כוכבים. לכיפת ברזל יש, בצדק, רייטינג נהדר. היא מושכת אליה צוותי טלוויזיה מכל העולם. הצוותים נתקעים בערי ישראל, מצלמים ומדווחים, מרגישים תחושת סכנה, מפתחים תקוות לירוט מוצלח, חוששים מפגיעות, מזדהים עם התושבים, מתקרבים. השהייה המשותפת תחת אש יוצרת אמפתיה. פתאום, הרבה כתבים זרים מרגישים הזדהות עם הצד שלנו. זה מחלחל לתוך הדיווח שלהם ועובר הלאה. דעת הקהל מזמן לא היתה כל כך בעדנו. אם חושבים על זה – זאת התוצאה של "כיפת ברזל", בחינם. יתרון מעניין ולא צפוי של פיתוח נשק הגנתי (כשמצלמים את הנשק ההתקפי שלנו בפעולה – התוצאה היא הזדהות עם העזתים).

אין לימודים

הדיווחים (הרבים) על פגיעה בבתי ספר (ריקים, למרבה המזל) מזכירים את הסרט הנפלא "תקווה ותהילה".

אני מתפלל שכל הילדים יעברו את הימים האלה ויצאו בריאים נפשית, או כמו שאומר גאון הפייסבוק מאיר אזולאי "תינוקות שיוולדו בעוד תשעה חודשים כתוצאה ממעשה אהבה בממ"ד,יהיו מנטלית ובריאותית חזקים יותר ומוגנים יותר בעתיד:)"

__________________________________________________________________________

אל הפלייליסט האינסופי

אין לי שום זיכרון אישי הקשור לשיר הראשון של נחום היימן אבל יש בו אנרגיה חזקה של אופטימיות ורצון טוב. וזה מה שצריך היום. חוץ מזה, כשנכנסתי אליו ביוטיוב, הופיע בצד, ברשימת ההצעות, כל האלבום The Dark Side of THe Moon. מה עוד צריך?