כל הדברים גדולים כקטנים

תן לי את הכח לפרוש בשיא.

תל לי את שלוות הנפש לפרוש בשיא.

תן לי את החכמה לפרוש בשיא.

כי מה יותר עצוב ממתאגרף שמפסיד את הכתר ליריב צעיר ורעב.

כמה בלתי אפשרי להבין שהילדים שלנו, אלה הנראים בעינינו כממשיכי דרכנו, שלא לומר אנו-עצמנו-בהזדמנות-שניה, אלה שכל כך חסרים את הנסיון שצברנו, אלה שלהם הקדשנו את חיינו, את מרצנו, את עברֵנו, כמה בלתי אפשרי לקבל שהם למעשה יצור עצמאי העומד על רגליו שלו, חי את חייו שלו, טועה את הטעיות שלו. שהם, במידת הצורך, יכולים גם לבעוט, ולהתנתק, ולא להיות אסירי תודה אלא חופשיים, גם אם לא תמיד מאושרים? שחובה להתיר את החבל, ואם אנחנו ההורים לא נעשה זאת, יבואו הם, הילדים, ויחתכו אותו, ואם גם הם לא, ואם אף אחד לא ישחרר את החבל, הם ישארו כבולים.

כמה מצער שלמחשבה הזאת יש גם הד פוליטי. שהעובדה שהמדינה הזאת נוצרה בצלמם ובדמותם של מייסדיה, והיא נולדה חילונית, סוציאליסטית, פתוחה לתרבות העולם, נועזת ומציאותית, אין בה כדי לחייב את הדורות הבאים. ואין כאן שאלה  של הכרת תודה או של כפיות טובה. ואין שום חובה ומחויבות כלפי הדור הקודם. והמים בנהר כבר התחלפו, וכיוון הזרם אינו משתנה. אז בן-גוריון ברא את המדינה, ואחרי המהפך ב-77 הייתה רבע מאה של שוויון בין הגושים שמאל-ימין, ולשמאל תמיד עמדה התקווה שבפעם הבאה זה יתאזן לטובתו, וזה אפילו הצליח פעמיים, לזמן קצר. וזה חלף. ואין עוד שמאל-מרכז. והמרכז הוא הציר ביבי-ליברמן. והחלק הקשה ביותר הוא לא להבין שהובסנו ולקפל את הדגל, אלא לקבל שהמדינה השתנתה והיא שייכת לרוב.

ואם רוצים להביט אל התהליך הזה באופן יותר מיקרוסקופי צריך לחזור שוב לעולם הילד ולראות את הנתונים. למשל , בדו"ח של מרכז טאוב על מצב החינוך והשלכותיו. בעשור שבין 2000 ל-2010, גדל מספר תלמידי החינוך היסודי במגזר החרדי ב-57%, בערבי ב-37%, בממלכתי-דתי ב-11% ואילו בחינוך הממלכתי גדל מספר התלמידים בכל העשור הקודם ב-0.3%. כתוצאה מכך, נראתה התפלגות התלמידים ב-2010 כך: 38% בממלכתי, 28% בערבי, 20% בחרדי (בירושלים, 64% מהתלמידים) ו-14% בממלכתי-דתי (ואף אחד מהם לא ילמד על האבולוציה). בדור הבא של המצביעים, יהיו החילונים למיעוט. גם כך, אצל היהודים החילונים, במקרה הטוב ישמר עדיין האיזון שמאל-ימין. בכנסת בעוד שלושים שנה יכלול גוש המרכז-שמאל 30 ח"כים, בתנאי שעד אז השמאל לא יוצא מחוץ לחוק, ובתנאי שתהיה כנסת ובתנאי שתהיה מדינה.

תן לי את הכח.

תל לי את שלוות הנפש

תן לי את החכמה

צא ולמד מה גדול כוחו של אלוהים - שהוא מנצח את התבונה ואת ההשכלה ואת השכל הישר.

___________________________________________________________________________________

הפלייליסט האינסופי חייב להשאיר טעם אחר

ושווה כאן להציץ בעבר הרחוק יותר

ואפשר גם לעתיד (היחסי)

ועוד יותר עבר

וקצה העתיד, לפני הפרישה בשיא

וטוב שהמציאו את ההקלטות