כל הדברים גדולים כקטנים

אחרית דבר קטנה: לפוסט הקודם נוסף עוד קטע ברשימת הקטעים הדומים. שווה.

נינה סימון זמרת נהדרת. יש לה קול וסגנון שירה אישי ויחודי. אין שום בעייה לזהות אותה שרה ואין שום סכוי שנתבלבל בינה לזמרת אחרת. נינה סימון מרבה לשיר קאוורים, כלומר ביצוע חדש שלה לשיר מוכר. כאשר היא שרה, השיר מקבל את הגוון והטעם המיוחדים לשירה שלה.

לעיתים שיר הוא כל כך טוב (הנה, בין השורות הגנבתי אחד שהוא בלי ספק בין עשרת הגדולים, ולא נכלל באופן ישיר בפלייליסט שלי רק משום שאני חושד שהוא בעשיריה של הרבה מאד פלייליסטים אחרים) שהוא זוכה לאינסוף ביצועים וכל מבצע מנסה לתת, אך הרבה יותר מכך – לקבל משהו מן השיר.

ומצד שני יש שירים נפלאים לא פחות שהביצוע המקורי שלהם כל כך מצויין שהוא חלק מרכזי מההנאה. כזה המקרה ככל שהזמר נפלא יותר. הנה למשל, גדול הזמרים, שאין שני לקול הקטיפה שלו, וכל ביצוע אחר ישמע לידו כמו קריאת העורב.

על כן, קמים להקות ומבצעי קאוור מוצהרים, וכל יעודם הוא לחקות ולשחזר ככל שניתן את המקור, ובסופו של דבר להעניק הזדמנות נוספת לשמוע צלילים שכבר לא ישמעו לעולם. לכן, למרות מעמדם הנחות בשדה האמנות שמור להם תפקיד חשוב. (וכבר כתבתי שהרבה יותר קל לחקות קולות מאשר פרצופים).

אנחנו המאזינים, המאוהבים הן בשיר והן בביצוע, מכירים אותו היטב, על כל נימיו הדקים וקשה לנו להתפשר על הקלה שבסטיות, לכן תנו לנו קאוור מושלם, וַלא - ביצוע אחר ומקורי לחלוטין. לעיתים קרובות אנו מתקשים לסלוח אפילו למבצע המקורי אשר מרשה לעצמו, בהופעה חיה, לשחק, לאלתר ולהתרחק כרצונו (עד שההופעה עצמה מוקלטת, מופצת, והופכת לביצוע מקורי אלטרנטיבי).

אם מזכירים את סיימון וגרפונקל, המוסיקה שלהם מרגשת עד דמעות לא רק בשל התקופה והדרך בה נצרבו, ולא רק משום שהם שרו כמה מהשירים היפים בכל הזמנים (וגם אותם אני לא משבץ לפלייליסט רק מפאת גדולתם הבלתי מעורערת), אלא גם ולא פחות בזכות ההרמוניה הקולית המושלמת ובעיקר הטנור המיוחד של ארט גרפונקל. (ואם נקדים וניגע בקטגוריה הדמיון, משהו בשיר הזה מאד מאד מזכיר לי את זה , פחות מסיבות מוסיקליות ויותר מסיבות סנטימנטליות, גם בהיות שני השירים האלה מסמנים את קץ הקרירה של שני הרכבים בלתי נשכחים – 1970).

עם כל כך הרבה קישורים, הנה קליפ אחד בגוף הסרט

כמובן, בגלל השחקניות הכי היפות בעולם

הדבר היחיד שמזכיר לי את סיימון וגרפונקל מבחינת הקולות המרגשים ביופיים שמשתלבים זה בזה בהרמוניה מנצחת הוא צמד משלנו – הדודאים. למרבה השמחה, השירים שהם מבצעים יפים לא פחות מהקולות שלהם.

כל ההקדמה הארוכה הזאת באה להסביר שאני לא רווה נחת מהמופע החדש של אסף אמדורסקי וישראל גוריון. מה לעשות? בני אמדורסקי הגיע לאן שהגיע משום שהיה יחיד במינו. ככל שאני מתאמץ אני לא מצליח למצוא אף זמר שקולו כל כך מלטף ונעים. אם הדודאים הם סיימון וגרפונקל אז בני אמדורסקי הוא נט קינג קול. התכנית  החדשה של הדודאים מפריעה לי בעיקר משום שמדברים בה רבות וכעת ברדיו משמיעים בלי הפסקה דווקא את הביצוע שלהם ל"בלדה לשיער הארוך והשיער הקצר" (ואפילו גוגל, כשמחפשים תמונות של הדודאים, מתבלבל). ומשנאמרו הדברים, כל עוד ישראל גוריון שר, שוכנעתי שכדאי ללכת לראות ולשמוע, ממש כמו שהלכתי להופעה של הביטלס בהרכב מצומצם של פול מקרטני לבדו. אז אם שון לנון היה מצטרף, לא הייתי בא? (הוא דווקא גם נשמע וגם נראה מאד דומה לאבא).

כמעט נסיים עם אחד השירים היפים של הדודאים. אלמלא הפוסט הזה, לא הייתי יודע שהלחן שלו נכתב על ידי מאיר נוי. הנה הזדמנות להודות לו. 

לסיום ממש, פינת השירים הדומים. באלבום החמישי של הזמר Mark Lanegan, שנקרא Field Songs, מופיע שיר יפה בשם Don't forget me, שכמו מרבית השירים באלבום נכתב על ידי Lanegan עצמו. כמו כל קטע המכבד את עצמו אפשר למצוא ביוטיוב את הביצוע המקורי, יחד עם הקלטה מכל הופעה חיה מאז הומצא הסלולר עם המצלמה. אני מביא כאן ביצוע מ-2010, שהוקלט בארץ, בזאפה תל-אביב. האיכות ככה ככה אבל שווה לשמוע את ההסבר שלו בפתיחה ואת הקהל המצטרף לשירה.

תוספת עריכה - רשימת השמעה:

מנסיוני, קטעים ביוטיוב נוטים להעלם. מכיוון שבפוסט הנוכחי משובצים הרבה קטעים, ויש להם גם משמעות בטקסט, יהיה קשה לקרוא ולהבין כאשר הם יעלמו. על כן, הנה רשימת הקטעים המקושרים. מעין תוכן העניינים.

כאשר היא שרה - I put a spell on you בביצוע נינה סימון

כל כך טוב - I put a spell on you בביצוע המקורי, של Screaming Jay Hawkins

וכל מבצע - הביצוע של CCR

גדול הזמרים - נט קינג קול שר Too Young

ביצוע אחר - אותו השיר. אנגלברט הומפרדינג בהופעה חיה (דווקא לא רע)

קריאת העורב - השיר Porque te vas, כפי שהופיע בסרט "קריאת העורב"

ומבצעי קאוורים מוצהרים - מחרוזת שירי ביטלס בביצוע קצת מגוחך של The fab four, להקת מתחזים לביטלס.

לביצוע מקורי אלטרנטיבי - סיימון וגרפונקל בסנטרל פארק שרים The Boxer

ארט גרפונקל - Bridge over troubled water בביצוע המקורי

זה - הביטלס. Let it be.

התכנית החדשה - זה דווקא קישור לכתבה, כך שהיא כנראה תישאר. יש שם את הביצוע החדש ל"בלדה לשיער הארוך והשיער הקצר".

"בלדה לשיער הארוך והשיער הקצר" - הביצוע המקורי של הדודאים המקוריים

שון לנון - (הבן של) שר בהופעה חיה את Julia של הביטלס

אחד השירים היפים -טיול לילי. על פי ההסבר זהו ביצוע שהוקלט ב-1978 לאלבום "הם רוכבים ושרים".

שווה לשמוע - המקור מוסבר בגוף העלילה. אבל למי שהגיע עד הלום הנה קישור לביצוע המקורי.

עכשיו הקריאה בפוסט הזה הרבה יותר דומה לסרט. קראתי, אגב, שיש בתי קולנוע שלא מדליקים את האור לפני סוף הקרדיטים.