כל הדברים גדולים כקטנים

*

מחלת האלצהיימר מכרסמת בסתיו

דווקא במוחם של הניצולים

מוחקת את הפָּנים והזיכרון

חומדת לצון. היא הרי יכולה

לטאטא את הזוועה לאחור

כאילו לא היתה

לקחת את הילדים לגן, לשחק בכדור,

להסתרק לפני השינה

כמו בסרט שחור

לבן, אבל בוחרת לחנוק

אותם בארון חשוך, לכלוא

אותם בזמן. להיגרר

כל לילה מהמיטה. לצעוק

לקול דפיקה בדלת

שרק הם יכולים לשמוע.

להסתתר. להיות הסנה הנשרף. 

** 

אז אני מכחיש שואה

מכחיש מכל וכל

לא היו דברים

על גדות הנהרות תחת עץ התאנה הפולנית

יושבים אבותי כמימים ימימה.

בעצם היום הזה אופים

חלה מתוקה לשבת

תופרים שמלת כלה

מוליכים כָּדֵי חלב

בעגלה רתומה

ולעולם אינם נוסעים ברכבת

לשום מקום ולא חופרים

באדמה הרכרוכית.

בואו כל המכחישים, התאחדו

תנו לי חיבוק ארוך של הקלה

חלמתי חלום נורא

לא תאמינו.

והנהר אדום בגלל מכות מצרים.

________________________________________________________________________________________

פס הקול:

 לאה גולדברג: מכורה שלי