לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל הדברים גדולים כקטנים


כל מה שראוי לבזבז עליו את זמנו היקר של הקורא


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

לכל ארבע הרוחות


 

שוב התעורר ויכוח אודות הזמר המזרחי* והתרבות המזרחית. אז לפחות בדבר אחד כדאי לעשות סדר. האמצע המוחלט, אם יש דבר כזה במידת המערביות-מזרחיות הוא מצפה הכוכבים גרינוויץ' אשר בלונדון, בירת האימפריה. המזרח, והמערב, הם שני מונחים מנוגדים ויחסיים על פני כדור הארץ העגול.

 

לפני כמעט אלף שנה, כאשר ההיסטוריה של ממלכת אנגליה רק התחילה, כתב המשורר יהודה הלוי את המילים הבלתי נשכחות –

לִבִּי בְּמִזְרָח וְאָנכִי בְּסוֹף מַעֲרָב

המשורר הגדול של יהדות ספרד ידע כי הוא נמצא בסוף מערב. מרוקו נמצאת מעט מערבה משם. אם

נסתכל במפה המצורפת נראה את מקום מושבו של יהודה הלוי מסומן בכוכב כתום, ואת מרוקו בכוכב בצבע טורקיז. בצידה האחר של המפה מסמן כוכב כחול את מקום הולדתו של המשורר הלאומי דובר המלעיל – חיים נחמן ביאליק. הכוכב האדום מסמן כמובן את מוסקבה, שנמצאת מזרחית אף מעמאן, בירת ירדן.

 



 

אם כן, ולו רק ממניעים של דיוק גיאוגרפי, ראוי לנטוש את המושגים מזרח ומערב. אם בכל זאת רוצים לעשות הבחנה כזאת, יש לאמץ את הצעתה של זוגתי שתחייה ולדבר על צפון ודרום. לא זו בלבד שהחלוקה הזאת אכן מתארת נאמנה את המרחב התרבותי על בסיס גיאוגרפי, אלא שכמעט בכל מקום, משום מה, היא ממקמת בדרום את המדוכאים והעניים, ובצפון את האליטות העשירות – משכונות תל-אביב, דרך המגף האיטלקי, ועד לחופי הים התיכון ויבשת אירופה כולה.

מעתה, מי שלא אוהב את המוסיקה של אביהו מדינה, שידבר בגנות המוסיקה הדרומית. כך אפשר להמשיך בדיון עם מילים פחות טעונות. מצד שני, את האשכנזים אף פעם לא הגדירו כמערביים, אבל כצפונים – הגדר ושוב. אז גם צפוני טעון ואי אפשר. נשאר אם כן דרומיים מול מערביים. זה דווקא מרכך את הקונפליקט. כבר לא שני כיוונים מנוגדים.

*(מילה אישית על הטיעונים של הרב פרל בנוגע למוסיקה הדרומית (שאת חלקה אני מאד אוהב ואת מרביתה לא ממש) – הוא הזכיר לגנאי את הנרקומן זוהר ארגוב. ואני רוצה לומר, שהשילוש הקדוש סקס-סמים- ורוקנרול, על נציגיו הרבים בבית הקברות מג'ימי הנדריקס דרך ג'ניס ג'ופלין ועד ג'ים מוריסון (ואלה רק באות J), ונציגיו האחרים בהיכלי התהילה, מעיד שסמים אולי מזיקים לגוף אבל מועילים מאד ליצירה).

 

____________________________________________________________________

 

באופן טבעי הפלייליסט הפעם ראוי שיכיל שיר דרומי מובהק. מסתבר פתאום שהתווית של הז'אנר משויכת קודם כל לזמר המבצע. הנה למשל השיר "כל נדרי" בביצוע חיים משה. האם העובדה שנכתב על ידי לאה לופנפלד ויאיר קלינגד, עושה אותו לדרומי? מה עושה שיר לדרומי? הביצוע? העיבוד? הלחן? המילים? או שאולי, פשוט מוכרח להיות סלסולים?

 

יד ענוגה: מילים זלמן שניאור, לחן ערבי עממי, ביצוע עפרה חזה

 

 

 

נכתב על ידי , 26/4/2013 18:19   בקטגוריות בין שחור ולבן, הפלייליסט, מנגנים, פיסות עולם, קול באשה, תשמור על העולם, שתו מים  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-1/5/2013 14:27



כינוי: 




87,790
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני לא הייתי מעז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני לא הייתי מעז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)