כל הדברים גדולים כקטנים

דרוש טולסטוי

כשנתקלתי מקרוב בעלילה שיש לה גיבור, שיש בה עליה ונפילה, ורוח אלוהים רעה ומשפחה אומללה וריחות של כפר, הבנתי שיש כאן סיפור, כלומר רומן, ואני לא אכתוב אותו, ומכאן שטולסטוי כבר לא אהיה. ומכיוון שבזמן האחרון קראתי מעט מטולסטוי ודוסטויבסקי הבנתי שאני ממש מביט בפניו רומן רוסי, וברור לי מדוע קרא מאיר שלו לספרו בשם הזה אף שעדיין לא קראתי אותו. מוטב לי אם כן לחפש בחיים סיפורים של צ'כוב ומִשְׂרת הטוסלטוי כאמור נשארת פנויה.

דרוש שייקספיר

ומעבר לגבול, סיפורו של מובאראק, שזכה בשלטון כאשר הנשיא המכהן נרצח על ידי קיצונים מוסלמים, ומממש כשהתכונן לחגוג שלושים שנה למלכותו ותכנן להוריש את הממלכה לבנו, קם עליו העם והפילו, ותוך ימים מצא את עצמו עצור בכלוב, נאשם בהאשמות חמורות על ידי השלטון החדש – ממשיכי אותם קיצונים שרצחו את קודמו, ושערו הצבוע הפך בן לילה שחור ללבן. בכל חודש נפוצו שמועות מוקדמות מדי על מותו. והנה, הנשיא שקם תחתיו עצור כעת ומובאראק ממתין לצאת לחופשי. ובזכות נפלאות הרפואה, גם במצרים החדשה והנחשלת, זכה לעבור בשלום את השנתיים הקשות כדי לצפות בפרק הסיום* (בינתיים), ומי שממש ממש חסר הוא שייקספיר, מצרי או אנגלי, שיוסיף כמה תיקונים קלים ויערוך הגהה  ויעלה על הבמה (וזאת ההזדמנות להזכר בעוד רודן, קורבן האביב הערבי, שכנו המטורף ממערב (שהסיפור שלו, ללא כל ספק, יכול לעלות רק כמחזמר (כלומר – דרוש בדחיפות אנדרו לויד ובר)) אשר טען בתוקף כי שייקספיר האמיתי לא היה אלא נכבד ערבי לובי ששמו האמיתי שייך-זוביר).

(מובאראק משתחרר היום, עד לתחילת משפטו (ביום ראשון הקרוב). הוא כבר זוכה מרב ההאשמות של שחיתות וקבלת שוחד. כעת נותר לו רק לעמוד לדין באשמה של ... רצח מפגינים. (אבל בל נשכח ששיקספיר כתב גם קומדיות מצוינות)

* וממש תוך כדי כתיבת שורות אלה, אני מתבשר בחדשות כי בית המשפט המצרי החליט על שחרורו.

דרוש צבא

לנוכח כל הקריאות בעד חברה אזרחית ונגד עוולות הכיבוש שמהן עולה כי ראוי לקצץ ולסרס את כנפי הצבא שהפך בארצנו לזנב המכשכש בכלב, באים הארועים הסוערים במזרח התיכון ומצננים את ההתלהבות. ראשית, סוריה. בראותנו את הטבח האינסופי ואת מלחמת הכל בכל, אפשר רק לדמיין מה היה קורה, והיכן, אלמלא עמד בגבולנו, בצד הנכון, צבא חזק, נחוש וחמוש היטב, שיודע לנבוח וגם לנשוך. מצד שני, במצרים, מתבררת חשיבותו של הצבא כמכשיר להשבת הסדר, לסילוקם מהשלטון של נשיאים נבחרים אך לא ראויים. הצבא הציל את מצריים מגורלה של איראן.

דרוש מנהיג

טורקיה המודרנית נוסדה ברוחו של כמאל אתאטורק שיצר מדינה חילונית ומינה את הצבא לשמור על רוחה ועל חוקתה. הצבא אכן "טיפל" כמה פעמים במנהיגים שסרחו והעמידם במקום, ובכללם המנהיג הנוכחי ארדואן שאף הוא הספיק לשבת בכלא. אולם, ככל שהוא מתחזק פועל ארדואן נגד הצבא, והפעם הוא זה שמכניס לכלא את מפקדיו. כלומר, על פי הפרשנות הטורקית של ארדואן, המהלך של הצבא המצרי להפלתו של מורסי הוא לא פחות מהפיכה צבאית (וכולנו יודעים כי את ההיסטוריה כותבים רק המנצחים, אך יש לזכור כי הנצחון זמני והיסטוריה אפשר לא רק לכתוב אלא גם למחוק (ע"ע קונטרול-Z) . את כוחו מבסס ארדואן על תוצאות הבחירות אשר מעניקות לו גבוי ותמיכה גדולה. בהדרגה הוא הופך את טורקיה, בחסות הדמוקרטיה, למדינה דתית ואנטישמית. אפשר לסכם ולומר אם כן כי תפקידו של הצבא הוא להגן על המדינה מפני הדמוקרטיה, ואוי לו לצבא שיכשל בתפקידו.