העובדות הן כאלה שעל החינוך המיני של הדורות הבאים מופקדת הפורנוגרפיה. (המונח "חינוך מיני" הוא נושא לדיון ארוך ומשעמם בפני עצמו, כך שנניח שהוא כבר נערך). היא זוכה בתפקיד משום שהעיסוק והעניין במין, גם אצל ילדים וודאי שאצל בני נוער, הוא חשוב ומרכזי, כלומר קיים ביקוש עצום, ומי שמספק את ההיצע זוכה בכל הקופה. למזלנו (הרע, או הטוב, תלוי באלטרנטיבות) הזוכה היא הפורנוגרפיה. זאת עובדה.
משום שזאת עובדה, אנו מייד מסכימים לטענה שהתרבות הפורנוגרפית היא האשמה בתפיסה המעוותת של המיניות אצל ילדים ונערים צעירים, וכתוצאה מכך בהתנהגות המינית הלקויה ואף הפלילית שהם מפגינים.
משום שזאת עובדה, ומשום שמדובר בביקוש קשיח, הפתרון לא יכול להיות בתחליף עלוב. לימוד תורה לא עונה על הצורך הזה וגם לא דיבורים על מין והסברה. הפורנוגרפיה כאן, ואי אפשר לנצח אותה. לכן, אנו מצווים להצטרף אליה. לא כל כך ברור לי מדוע הסרטים הפורנוגרפיים נראים כפי שהם נראים. המטרה היא ליצור גירוי מיני. לשם כך נהוג (בין היתר) לצלם צילומי תקריב באיכות טובה של הגוף האנושי, גם של אברי מין, ויחסי מין מלאים, כולל חדירות והכל. כל אלה הם חלק מהחיים, ואפילו חלק רצוי ומהנה. מדוע שתעשיית הפורנו לא תהיה דומה יותר לחיים. אפילו יותר דומה מהחיים עצמם. מדוע שתעשיית הפורנו לא תחנך – ליחסים אינטימיים, לכבוד בין המינים, לשיוויוניות, בלי ביזוי, בלי אלימות, אפילו, אם תרצו, לאהבה? מישהו חושב שסרט שיתמקד למשל, באופן מפורט מאד, בחיי המין הפעילים של זוג נורמטיבי (יותר או פחות) או שניים או שלושה, יוכתר כמשעמם וידחה על ידי הצופים, הבוגרים והילדים? אפילו אם נוגד השיעמום היחיד הוא מה שאסור – אין מספיק יחסים אסורים שעדיין מכבדים את הכבוד האנושי?