הקמפיין האחרון נגד אלכוהול אומר "יותר אלכוהול – פחות אתה". זאת כמובן שטות גדולה, וכבר מזמן כתבתי על כך. האלכוהול והשכרות מוציאים את האני האמיתי בצורה חדה וקיצונית. "יותר אלכוהול – יותר אתה" (ראה הוזרת).
אבל זאת הזדמנות להרחיב מעט בנושא אלכוהול ונהיגה. כל מי שנוהג בכביש, ומי שיש לו חברים שנוהגים בכביש, מכיר אינספור סיפורים על סכנות והרפתקאות שמזמנים לו נהגים אחרים – חותכים, עוקפים בפראות, נכנסים לכביש מבלי להסתכל, נוסעים כאילו הכביש הוא דרך ריקה ופרטית, ואפשר לעשות בו כל דבר, חוקי או לא. לאלה יש להוסיף את הנהגים שלא מבדילים בין שמאלם לימינם, שלא מבחינים בשום דבר, ששקועים במקרה הטוב בנהיגה בלבד – משום שהיא קשה מדי ומסובכת מדי בעבורם, ובמקרה אחר, בשיחה, קריאה או כל עיסוק תרבותי אחר. עכשיו, האם שאלתם את עצמכם אי פעם – שמא הנהג הזה שיכור. אני יכול להעיד, במקרים שאני נתקלתי, כמעט לעולם לא. נהגים מסוכנים יש בשפע גם כשהם לא לוגמים אף טיפה.
ולמה זה קשור לענייננו? מהסיבה שפרטתי בתחילה – שהשכרות רק מחזקת ומחדדת את מה שנמצא שם לפני כן. נהג שנוהג לעקוף מבלי לבדוק את שדה הראיה שלו יעשה זאת (ויותר) גם בשכרות. לעומת זאת, נהג שתמיד עוצר בתמרור עצור עצירה מוחלטת, גם הוא יעשה זאת (ויותר) גם בהיותו שיכור (בתנאי כמובן שהבחין בתמרור, אופציה שיכולה להישלל בשעת שיכרות קשה במיוחד, כמו זאת –
ולא לזאת אני מתכוון)
את הנהגים המסוכנים כדאי, אם אפשר, להרחיק מהכביש כאשר הם פיכחים. אין צורך להמתין שיהיו שיכורים, כמו שאין צורך להמתין שיגרמו לתאונה.
עוד טיעון נפוץ נגד נהיגה בהשפעת אלכוהול הוא הפגיעה המשמעותית בערנות ובזמן התגובה של הנהג. בעניין זה, האם מישהו חושב ברצינות שנהג ממוצע בן 85, שרישיונו לא נלקח ממנו, הוא ערני וזריז יותר מנהג בן 30 ששתה כמה כוסיות? מה שבכל זאת עושה את הנהג הזקן לפחות מסוכן הוא מידה של מודעות – כלומר, הוא מודע למגבלותיו ולכן נוהג ביתר זהירות. זה נכון גם לגבי נהג רגיל שלקה, לא עלינו, בדלקת עיניים, ולמרות שלא נפסל לנהיגה, הוא נוהג מתוך מאמץ רב לראות את הכביש, ועל כן, קרוב לוודאי בזהירות מופלגת. על כן, מה שנחוץ הוא חינוך נכון. נהג זהיר ושקול, כאשר הוא מודע לכך כי תגובותיו איטיות יותר, ינהג בזהירות כפולה ומכופלת.
(חינוך נכון, אגב, מתחיל בגיל שלוש לפחות).
חקיקה שאוסרת נהיגה אחרי כוסית אחת ויחידה היא טיפשית. חוק שמחמיר יותר עם עבריין תנועה רק משום שדמו מכיל אלכוהול מעודד תופעה מוזרה של עברייני תנועה, פוגעים ובורחים, ש"נעלמים" אחרי התאונה לכמה ימים, עד שדמם זך מספיק לבדיקת המעבדה. מעניין שהם מספיק צלולים וזריזים כדי להימלט ולהסתתר.
לפני שנים עלה קמפיין שסיסמתו אמרה (בצורה נלעגת): "אני אשם? הכביש אשם!". מטרתה הייתה ליצור אצל הנהג תחושת אחריות אישית (ולא לחפש (ולמצוא) אשמים). קמפיין האלכוהול עושה את ההיפך - האלכוהול הוא השעיר לעזאזל של תאונות הדרכים. כי חוץ מזה, הכל בסדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
