הארץ מלאה עמותות ופעילים למען בעלי חיים נטושים. בעיקר כלבים. השמיכה קצרה מאד. הכלבים מגיעים בגדודים והתקציבים בזרזיף דקיק. היכולת לתת מענה והצלה למירב הכלבים תלויה בסופו של דבר בהתנהלות תקציבית שקולה ונכונה. כאשר עלות אחזקת כלב היא 100 ₪ לחודש, אפשר ב-10000 ₪ להחזיק מאה כלבים. כאשר כלב אחד עולה 10000 ₪, פירוש הדבר, מניעת הטיפול ב-100 כלבים אחרים. מתי עולה הטיפול בכלב אחד 10000 ₪? למשל, כאשר מצילים כלב שנפגע קשה בתאונה, עם שברים ופגיעות פנימיות. כלב שבנסיבות אחרות היה מת תוך שעתיים, ניצל בזכות טיפול נמרץ, ערויי דם, סדרת ניתוחים והשתלות. בסופו של דבר, הוא ישוב ללכת (אמנם על שלוש רגליים), ועדיין יראה (בעין אחת) ויזדקק לתרופות (וטרינריות יקרות) לשארית ימיו, אבל חייו ניצלו והוא יכול להמתין לאימוץ ולחיות בביטחון ובאושר. ובינתיים, מאה כלבים שהיו יכולים להינצל נשארו ברחוב. כי שיקול הדעת, גם לגבי כלבים, צריך להיות אחר מאשר "החיים הם ערך עליון בכל מחיר".
או נניח שבכלביה יש מקום ל-100 כלבים. הכלבים החמודים, הבריאים, הנחמדים, הנוחים לבריות מגיעים ותוך יומיים מוצאים להם משפחה מאמצת, מניבים תרומה קטנה, ומפנים מקום בכלביה לכלב חדש. אבל אלה שמסיבה זו או אחרת הפכו לתוקפנים, נבחנים, חשדנים גדולים, אלה הסובלים ממחלות כרוניות, הקשישים למיניהם, אלה שאף אחד לא יאמץ, נשארים שם, חודש, שנה, עשר. וכל כלב כזה שמגיע ונשאר (באופן מעשי לצמיתות), תופס מקום שכבר לא מתפנה לכלב אחר, ועולה כמה שעולה, ולעולם לא מייצר הכנסה (כלומר תרומה של אימוץ). כמו הרדיקלים החופשיים בגופנו, או כל חומר בעייתי אחר הם רק מצטברים ונשארים, ובסופו של דבר, הופכת הכלביה מקום מגורים ל-100 כלבים בעייתיים, שאיש לא רוצה לאמץ, והם חיים במקום, עד שהכלביה נסגרת מחוסר תקציב. זאת הסיבה שאותם מקומות מעדיפים לבחור בפתרון של המתת חסד. אלא שאותן המתות חסד משמשות מקום לניגוח, האשמות כבדות והשמצות חריפות, עד כדי כך שהן פסקו, והתוצאה שהכלביות נחנקות ומפסיקות לתפקד. כי שיקול הדעת, גם לגבי כלבים, צריך להיות אחר מאשר "החיים הם ערך עליון בכל מחיר".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
