ראינו כמה חזק נלחמים בעישון וכמה כח יצירה מושקע במלחמה. השאלה המעניינת היא מדוע? העמוד התומך השני בציר הרשע של החומרים הוא האלכוהול. הסכנות והנזקים שלו לא פחותים. ההתמכרות לא קלה יותר. (העובדה שהיא שגם על האלכוהול אפשר להשית מיסים ולהעלות אותם שוב ושוב תוך ידיעה שהצריכה קשיחה ולא תרד). מדוע אם כן העישון מושך יותר השקעה וכח יצירה?
כי העישון הוא אויב מסוכן יותר וקשה יותר להלחם בו. כי מעבר להנאה שהוא גורם למעשן יש בו משהו מאד מושך, בעיקר את המתבונן מהצד (ודאי בתמונות, שם אין בעיות נשימה וריח) מעשן ושאינו מעשן.
כי העישון הוא סקסי.
קודם כל כי באופן מובנה יש בו משהו מרגיע, מרפה. העישון מתקשר להרפיה. בפרט אם מעשנים משהו מרפה.
אבל בעיקר - משום שהעישון מתמקד בשפתיים, האיבר הכי סקסי ומושך בגופנו (כן, יהיו כאלה שיחלקו על כך).
ויש מספיק כאלה שמסכימים איתי
(אפשר לתת קרדיט גם לאצבעות, אבל לא יותר מדי)
העישון מתמקד בשפתיים. הופך אותן למוקד העניין. למקום אליו מביטים. גורם להן להתהדק סביב הסיגריה. לינוק ממנה. ואחר כך להפוך את הנשימה, הרוח האינטימית, לדבר נראה לעין, מתממש בצורתו לנגד עינינו. בדו-קרב הזה העישון מנצח את השתייה. לא המפרסמים הפכו את העישון למושך וסקסי. זאת תכונה מהותית של העישון. וזאת הסיבה שכל כך קשה להטמיע השקפה הפוכה. אז משתדלים כפליים.
ושלא תחשבו שמדובר דווקא על נשים. להיפך כמובן
העישון אם כן שייך לשני המינים
בעצם, לכל המינים
עכשיו אתם מבינים שאתם יכולים להפסיק לעשן. העיקר שיהיו אחרים שימשיכו. מקווה שנהניתם/ן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
