משהו בקצב של הימים האלה גרם לי להיות פעיל, כמעט באופן בלעדי, בפייסבוק. כמות המלל הוציאה את הגננת שבי, מתקומם על חטאי-מילים, מכל הכיוונים. מנסה לתקן משהו. מוסיף שמן למדורת השפיות. הנה כאן, מקבץ קטן.
סיפור אינדיאני - גירסא 2.0
שני זאבים
ערב אחד סיפר זקן חכם אחד לנכדו על המאבק שמתרחש בתוך האנשים פנימה.
הזקן אמר: ´בני, המאבק הוא בין שני הזאבים החיים בתוכנו. זאב אחד הוא רשע, כעסן, קנאי, תאב בצע יהיר, מעליב, שקרן ומלא רגשי נחיתות ורחמים עצמיים. הזאב השני שוחר שלום וטוב, בעל תקווה, חזון ואמונה, נדיב, דובר אמת, רחמן וצנוע´.
הנכד שתק וחשב על דברי סבו במשך זמן מה, לאחר מכן שאל את הזקן: ´ובעד איזה זאב אתה?´
הסב החכם ענה: ´זה שמנצח...´.
רגע של עברית: שיגרה - מלשון שיגור
המכשיר שבטנק ינצח
מחבלים מוסווים במדי צה"ל הם בעיה פסיכולוגית קשה מאד. קיים מחסום, באותו רגע, גם לאחר ההבנה, שעדיין מונע מלירות
בהם, משהה תגובה בעוד שנייה.
ממש כמו במתקפת זומבים. קשה להפנים שהם לא משלנו וצריך להרוג אותם.
כמו בוורטיגו, כשחייבים לעבור לטיסת מכשירים בניגוד מוחלט לאינסטינקט.
זה יכול לפגוע בהרבה אנשים (אילו היו לי הרבה קוראים)
מכרה זהב?
מקור חדש להכנסה של עשרות מיליארדים למדינה.
"כיפות ברזל"
עקב ההצלחה המבצעית המוכחת, צפויות עסקאות ענק של מכירת המערכת לכל מדינות העולם... העומדות..... בפני ....... התקפת ................ רקטות
טוב, בעצם....אין קליינטים. ככה זה.
הקץ לנשק
יש עוד אופציה לסיום מיידי של הלחימה ובכלל זה הפסקה של פגיעה בתושבים בעזה, שמשום מה אף אחד
בעולם לא מדבר עליה -
כניעת החמאס.
אלוהים ביקש למסור שהוא מאד מתעניין במה שקורה כאן *
* וגם שהוא מודאג
דמיון מודרך -
עזה צפופה עד אפס מקום. עזה סגורה ומסוגרת. המלחמה עזה ולפליטים אין, פשוט אין לאן לברוח. ישראל פותחת את שעריה, קולטת מאה אלף פליטי קרבות בשטחה, סמוך לגבול. שם, סוף סוף, הם חסינים מזעמן של ההפצצות, ויכולים לנוח עד שוך הקרבות. אבל אז הם מתחילים להפגע מהמרגמות והרקטות שיורה החאמס אל מעבר לגבול (שלפתע מסתבר שאם אם פוגעות הן יכולות לקטול הרבה חיים). ישראל חוזרת ומאשימה את החמאס שהוא יורה על אזרחים, אפילו אם אלו בני עמו, ודורשת ממנו לחדול. ובבירות העולם הפגנות זעם נגד ישראל המשתמשת בפליטים כמגן אנושי, ונציבות האו"ם מכריזה על עוד פשע מלחמה מובהק מצד ישראל. והפליטים, מה הם אומרים - "סוף סוף מימשנו, ולו מעט, את זכות השיבה".
רוצים תיאורית קונספירציה?
אז ככה:
כולם שואלים איך זה שידעו על סכנת המנהרות ולא עשו כלום.
וכולם רואים איזה מבצע צבאי מורכב וקשה ויקר, ואיזה הרס ונזק, ואיזה מחיר בחיי אדם, אזרחים וחיילים נדרש לזה.
וכולם מבינים שאין שום סכוי שבעולם שאפילו אחוז אחד בציבור, שלא לדבר על העולם, היה מקבל בהבנה שלא לומר תומך, שלא לומר מסכים, שלא לומר מגנה בכל תוקף את המלחמה הזאת לו התחילה ככה סתם ביזמתנו.
וכולם יודעים שאיום לא-ממומש אף פעם איננו טיעון משכנע בקרב ציבור שוחר שלום ושקט, וההיסטוריה מלאה מלחמות שבדיעבד מכים על חטא שלא נפתחו קודם, ובראשן מלחמת העולם השנייה
ולכן אין שום דרך אלא לפעול לאחר שהחמאס יעשה שימוש במנהרה כזאת וימחיש את האיום
ואין שום דרך לכך אלא ללחוץ על החמאס חזק מאד וקשה מאד כדי שיתפתה ויעשה שימוש ב"נשק יום הדין" שלו
ואין שום דרך לכך אלא בלחימה הולכת ומתגברת עם מכות קשות במתאר "ירי הרקטות והתגובה"
ואין שום דרך לכך אלא בהתפתות החמאס לירי רקטות מאסיבי
ואין שום דרך לכך אלא בהפעלת לחץ גדול על החמאס
ואין שום דרך לכך אלא בניצול הזדמנות (ויפה שעה אחת קודם)
והחטיפה והרצח העניקו את ההזדמנות
והחמאס הגיב כמו אוטומט רצחני
ואם כל זה נכון, ואם אנחנו מוכנים לתת את הקרדיט לאנשי מערכת הביטחון (שפעם אחת מציירים אותם כסופרמנים כל יכולים וברגע הבא כלא-יוצלחים מאובנים ונפוחים) ואם אנחנו חושבים שזהו אכן איום אמיתי ומשמעותי ואנחנו נלחמים, לשם שנוי, מלחמת אין-ברירה - אז טוב שכך.
המחדל
זה היה ידוע, אבל החליטו להתעלם.
חשבו שזה לא נורא. אמרו - זה בטח יסתדר.
אנחנו חזקים. נעמוד בזה.
זה לא איום אסטרטגי. זאת לא סכנה קיומית.
כך הלכה וצמחה הסכנה מתחת לפני השטח עד שהתפוצצה לנו בפרצוף.
עכשיו אולי כבר מאוחר
הימין הגזעני, האלים, הפונדמנטליסטי, השתלט על המרחב הציבורי.
Recycle
לרענן את הגדר ב"מחנה חולות"
לעבור לשיטה של ג'וליאני (שהיא שיטת הניקוי של הרקולס) - אפס סובלנות וישר לכלא
להוציא מיד מחוץ לחוק כל סוג של הסתה, עידוד או הבעת תמיכה ברצח של ציבור מסוים. כל העבריינים למעצר. רבנים ואימאמים, יהודים וערבים, גברים ונשים (רק חברי כנסת חסינים)
יתרונות -
1. נקוי הרחובות והמרחב הציבורי מכל הזוהמה שפשתה בו
2. ישיבה בכפיפה אחת של המסיתים והמתלהמים משני צידי הגדר אולי תגרום להם לדבר אחד עם השני
3. או להרוג אחד את השני
לאט לאט
עוד לא אבדה תקוותנו
ולא שפיותנו אם כי זאת גם זאת מתכווצים כמו מוחו של חולה אלצהיימר
ההיסטוריה חוזרת
עבור רבים בעולם, וגם בארץ, התמונות מעזה מזכירות את גטו וארשה הבוער.
לי הן מזכירות את ברלין המופגזת.
כך או אחרת, אני לא מצליח להזכר במחאות נגד מה שקרה. לא בוארשה. ולא בברלין.
חלוקת תפקידים
האנטי-ציונים רוצים לסלק רק את היהודים בארץ ישראל.
האנטישמים רוצים לסלק את היהודים משאר המקומות.
לפעמים הם דורכים אחד לשני על הרגליים. אבל הכל רק ברוח טובה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
