כל הדברים גדולים כקטנים

כשהקומקום החשמלי לא היה תקין, השתמשנו בקומקום מהסוג הישן, על להבה. ושם, הטירחה גדולה לא רק בעת ההדלקה (למרות שמדובר בהצתה חשמלית ואין צורך בגפרורים), אלא בעיקר בעת הכיבוי שאיננו אוטומטי. נורא ואיום אני אומר לכם. ותארו לכם, נניח, מזגן ללא שלט. ואם רוצים להדליק או לכבות צריך לקום ולגשת. לא יעלה על הדעת. חינוך לעצלות עובר בקלות ובהצלחה רבה.

בפעם הכמה וכמה אני מעלה כאן לקט חכמות מפייסבוק. והשאלה העולה היא מדוע פייסבוק מקדים את הבלוג הזה? והתשובה העיקרית נמצאת בקטע הפתיחה. כתיבת בלוג (עבורי) דורשת השקעה מרובה יחסית (נניח, כמו להדליק להבת גז עם גפרורים), ופייסבוק הוא מקדם עצלות. זה אולי חלק מסוד ההצלחה שלו – עידן העצלות.

במה דברים אמורים? ראשית, הכניסה לארץ הבלוגים כמוה ככניסה לבית שדלתו נעולה, ששבים אליו בסוף היום. צריך להצטייד במפתח, ולבוא אל הדלת. ואז, כשנכנסים, ממש כמו בערב, צריך להדליק את האור, ואם קיץ וחם ומחניק – לפתוח חלון, ואם חרפי וקר, לאפשר למזגן לעשות. ובינתיים, פושטים את המעיל (בחורף) או הנעליים (בקיץ), מניחים את התיק בפינה הרגילה שלו, משתינים, שמים מים לקפה (בקומקום החשמלי). עד שיושבים לכתוב עוברים דרך טקס מלא ועמוס. ופייסבוק? הוא כמו לחיצה על השלט.

כגודל ההכנה, גודל ההשקעה (בהמשך). כגודל ההשקעה, גודל ההמתנה (עד לפעם הבאה). כגודל ההמתנה גודל המחויבות. ומה שנכתב, למרות שנכתב על גבי הרוח האלקטרונית, נשאר מונח במקומו, חי ומוצק ונגיש. ופייסבוק נכתב ברוח הנושבת, על קרן הצבי. היה ואיננו, כמו חולות נודדים. במובן מסויים, המלל בפייסבוק חי ומת בזמן. וכאן, ההקפדה, וההגהה, והתמונה (שלעיתים החיפוש והבחירה (לבדם) דורשים השקעה כמו כל הכתיבה כולה, ופס הקול. הכל עשוי באהבה, אבל למי יש זמן לאהבה בעידן העצלות.

הסטטוס, צעיר, זריז, אנרגטי, פעלתן ותוקפן, כמו להקת זאבים אל מול הפוסט הגדול, הזקן והגאה כמו עץ. אין כבוד לזקנים. עושים לו טובה כשנותנים לו ללקט כמה סטטוסים.

הנה מבחר קטן מהחודש שעבר.

אהבה בת 60

קראתי בחדשות ידיעה כלשהי על אשה בת 60
מתוך הרגל הבנתי שהיא זקנה
מתוך הבנה התרגלתי שאני קרוב מאד
ויחד עם זאת, אמנם מזמן הפסקתי להסתובב כשמישהו קורא "ילד"
אבל זה לא אומר שום דבר

כשהאורנים מדברים סינית

באופן אישי, כשהבן שלי מעלה כל יום תמונות מדהימות מסין, אני מרגיש בנוף הזה סוג של בית. צילום יפה של מייק הולמן (זה מכאן, לא מפיסבוק :) ).

https://www.facebook.com/mikehollman.photography?fref=photo

המבשרת

"הסתיו הוא האביב האמיתי"
(צ. סנונית)

 (ויש לי המון נימוקים לקביעה הזאת, אבל זה העניין, שבפייסבוק מצטמצמים. אם זה היה נכתב כאן אין ספק שהייתי מפרט ומנמק)

הצעת חוק
בזמן מענה טלפוני אוטומטי לא תושמע שום פרסומת או הצעה של נותן השרות ל-פ-נ-י שהגעת ליעד המבוקש.
פרסומת או הצעה שיושמעו בדרך ליעד, על חשבון זמנו היקר של המתקשר, תהיה כרוכה בתשלום דמי-פרסום אשר ישולמו למנוי.

טעיתי

חשבתי שמנסים לתפוס שקיעה במצלמה בגלל הצבע

מעבר לאוקינוס...

העובדה שאין עד היום יחסים דיפלומטיים בין ישראל לקובה היא ההוכחה הניצחת והחותכת לרפיסותה של מדיניות ישראל בבואה להתעמת עם ארה"ב. יותר מהעובדה שג'ונתן פולארד יושב שלושים שנה בכלא.

...יש אהבה

קשה לי להסביר את זה אבל באהבה אין הסברים
קובה היא אחת משלוש המדינות האהובות עלי

 ______________________________________________________________________________

הפלייליסט:

Compay Segundo y Sus Muchachos - Guantanamera