מישהו כבר פתר את התעלומה הזאת?
מי לא נהנה לקלף? צבע רופף, ביצה קשה, מנדרינה, עור מתקלף ובעיקר דבק פלסטי שנמרח קודם לכן על כף היד והתייבש (ובשום אופן, בשום פנים ואופן, לא למרוח על גב היד או כל מקום שעיר אחר).
נכון שבזמן האחרון אני לא מוודא עם כל אדם חדש שאני פוגש אם הוא נהנה מזה אבל זה נראה לי מובן מאליו. אף פעם לא נתקלתי במי שלא אוהב את זה. יש מישהו כזה? יש מי שיודע את הסיבה?
כשהייתי תלמיד כל השולחנות בבית הספר היו מעץ, עם משטח צבוע בצבע ירוק. בכל שנה היו התלמידים מקשקשים על השולחן ובחופש היו צובעים אותם בשכבה חדשה. העבודה לא תמיד נעשתה היטב, והצבע לא תמיד דבק היטב בשכבה החלקה שמתחתיו. הוא החל לתפוח ולהתקלף. באחת הכיתות התחלתי לקלף את הצבע המתקלף. אט אט הלך וגדל השטח שנחשף, ובכל פעם נראה בעיני כמו מפה של מדינה הגדלה משיעור לשיעור כמו במפות משיעורי ההיסטוריה. בקטע שנחשף, הופיעו כתובות ישנות וקשקושים של תלמידים משנים עברו. כמו ארכיאולוג זהיר עברתי משכבה לשכבה מגלה שרידי ציוויליזציה קדומה יותר ויותר. גם התלמיד שישב לידי נדבק בחיידק הארכיאולוגיה והצטרף למחקר. הבעיה הייתה שישבנו בשולחן הראשון, וכך נחשפנו יום אחד על ידי המורה שהבחינה בנעשה מתחת לאפה. בסופו של דבר נענשו והיינו צריכים לצבוע את השולחן מחדש, על חשבוננו וכל הכתובות העתיקות נעלמו שוב לבלי שוב.
אז מהו הקסם שבקילוף? כשתפתר התעלומה הזאת מחכה השאלה הבאה. המתפוצצים. האריזות המיוחדות מיריעות ניילון עם בועות קטנות שאפשר לפוצץ תחת אצבעותינו. יש מישהו שלא מת על זה?
באופן לא מפתיע הרשת מלאה בכאלה שכן. אז מי שקבל חשק ואין כרגע פצפצים תחת ידיו יוכל לחפש כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
