כל הדברים גדולים כקטנים

ההגדה עומדת בסימן ארבעה – בנים, כוסות וקושיות. לכבוד הפסח, יש לי ארבע קושיות בעניין ההגדה.

קושיה ראשונה – כולנו יסמנים?

רבי אליעזר אומר: מנין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים במצרים הייתה של ארבע מכות?

שנאמר: ישלח בם חרון אפו - עברה, וזעם, וצרה, משלחת מלאכי רעים.

עברה - אחת, וזעם - שתיים, וצרה - שלוש, משלחת מלאכי רעים - ארבע.

רבי עקיבא אומר: מניין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים במצרים הייתה של 5 מכות?

שנאמר: ישלח בם - חרון אפו, עברה, וזעם, וצרה, משלחת מלאכי רעים.

חרון אפו - אחת, עברה - שתיים, וזעם - שלוש, וצרה - ארבע, משלחת מלאכי רעים - חמש.

אמור מעתה: במצרים לקו חמישים מכות, ועל הים לקו מאתיים וחמישים מכות.

אף פעם לא הבנתי את רבי אליעזר. עוד כשהייתי בן חמש, אני ספרתי חמש. חרון אפו - אחת, עברה - שתיים, וזעם - שלוש, וצרה - ארבע, משלחת מלאכי רעים - חמש. מה לא ברור כאן? באמת היה צריך את רבי עקיבא כדי שיסביר את זה? לאף אחד לא היה נעים להגיד לרבי אליעזר?

קושיה שניה – איפה הצדק?

ואתא הקדוש ברוך הוא, ושחט למלאך המוות, דשחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

תמיד השתמשו בשיר הזה כמשל לסכסוך ומעגל דמים אין סופי. אבל רגע, בסיפור הזה המובא במלואו ברור לגמרי מי התחיל. זה היה השונרא דאכלא לגדיא. הכל כתוב ומתועד. מרגע זה העולם מתחלק לטובים ורעים. שונרא רע, כלבא טוב, חוטרא רע וכו' וכו' חד גדיא חד גדיא. יחי הצדק האוניברסלי. אבל גם כאן, כבר בגיל חמש שמתי לב שהקדוש ברוך הוא, הוא דווקא לטובת הרעים, ודווקא מלאך המוות לטובת הטובים. אז מה קורה פה?

חוץ מזה, למרות שאני זוכר בוודאות את חד גדיא וגם שירים נוספים מהסדר בילדותי, הנה בשנים האחרונות כולם פשוט נעלמו מההגדה. אנחנו קוראים כל פסוק וכל דף, ולא מחמיצים דבר (בטח לא בפסח) ובכל זאת, מגיעה הארוחה ולא נתקלנו באף שיר. מי יודע לאן נעלמו השירים?

קושיה שלישית - מה זאת?

יכול מראש חודש? תלמוד לומר 'ביום ההוא'. אי 'ביום ההוא', יכול מבעוד יום? תלמוד לומר 'בעבור זה'. 'בעבור זה' לא אמרתי, אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.

מה זאת? מישהו כאן מבין ארמית?

קושיה רביעית – מתי די?

אני בנאדם מסתפק במועט. באמת. לא עיניים גדולות ולא עוד מזה ומזה. אני שמח על כל אחד כמוני. זה טוב לבריאות העולם. אבל הקטע של דיינו קצת צורם.

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמְּצָרִים

וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים  דַּיֵּנוּ :

נכון ויפה. בסך הכל רצינו לצאת ממצרים. למה לעשות בהם שפטים? אילו הוציאנו ממצרים – דיינו.

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם

וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בַּחָרְבּה   דַּיֵּנוּ :

אבל מה כאן? להוציא אותנו ממצרים עם כל מיני ממונות והבטחות, להביא אותנו במסע בריחה ישר אל הים, וכשחיל פרעה ופרשיו רודף אחרינו לחולל נס קשה כקריעת ים סוף ואז די? לקרוע את הים ואחר כך לא להעביר אותנו? על זה דיינו? לא תודה.