לפני שהתחילו שידורי הטלוויזיה בישראל היו לא מעט בעלי מקלטים שקלטו את מה שיש. על פי מקום מגוריך יכולת לקלוט שידורים מירדן, לבנון וקפריסין – כולם בשפה האנגלית. (היו שידורים גם ממצרים אבל רק בערבית). בין הפרסומת לאיז'אקס, זאנוסי וסבן-אפ הייתי נתקל לפעמים גם בפרק מסדרה בלשית עם בלש נכה שנורה בפרק הראשון ונותר על כסא גלגלים למשך כל הסדרה. לימים הגיעו השידורים גם לארץ ובלווית התרגום העברי אהבתי לצפות בעלילותיו של איירונסייד. באחד הפרקים נרצח רופא יהודי שהתכוון לעלות לישראל, או שמא היה זה רופא ישראלי שירד להשתקע בארצות הברית. כדי לתת לתסריט נופך של אמינות החליטו התסריטאים להעניק לו שם ישראלי טיפוסי. מן הסתם אמר התסריטאי הראשי לעוזרו "תן לי כמה שמות של ישראלים מוכרים". אחר כך הביט ברשימת השמות, בחר שם פרטי מכאן ושם משפחה משם , והרכיב שם חדש של ישראלי טיפוסי. לרופא שנרצח קראו "אבא שזר". עד היום סבור דור שלם של אמריקאים שזה השם הכי ישראלי שיש.
השם "אבא" אמנם לא נפוץ כמו שחשב איירונסייד, אבל בכל זאת אני שואל את עצמי – מה עובר בראש למי שהחליט לקרוא לבנו הטרי בשם "אבא"? האם זאת הפשטה מוחלטת של הנוהג לקרוא לרך הנולד על שם האבא?
***לא יאומן***לא יאומן***לא יאומן***
התחלתי לכתוב ככה: ואם מזכירים בנשימה אחת קצת ציונות וקצת הוליווד של פעם, איך אפשר להתעלם מיוסי הראל-המבורגר, מפקד הספינה 'אקסודוס' שהלך לעולמו השבוע. השאלה הראשונה שעלתה במוחי הייתה –
"כמה אנשים אתם מכירים שפול ניומן שיחק את דמותם?".
אני יושב וכותב, וברקע, ברדיו החדשות המועברות מן הטלוויזיה. וממש כשאני מתחיל את הקטע הזה עוברת המהדורה לסקר את הלוויתו של יוסי הראל. ומה שואל הקריין – "כמה אנשים אתם מכירים שפול ניומן שיחק את דמותם?".
אז מה עכשיו, אני לא אכתוב? אכתוב והוא יגיד שהעתקתי ממנו? פעם הבאה אני כותב מייד ולא מחכה למחר.