כאשר ניסה התוכן התורכי שגילה את הכוכבית B612 להוכיח את תגליתו איש לא האמין לו בגלל לבושו המוזר. רק כאשר חזר והופיע בחליפה הדורה מאד התקבלה דעתו על הכל. החליפה משדרת סמכות ואמינות והיא לבדה משפיעה על השומע. בזכותה הוא מייחס לדברים חשיבות יתר.
גם המלה המודפסת יש לה מכובדות וסמכותיות. מאז הפכו המדפסות לציוד ביתי תקני מקבל כל תרגיל בית מכתה א' ומעלה נופך של רצינות אקדמית. לא כל שכן הדברים המודפסים בעיתון שהרי שם עומדים אנשי מקצוע אמיתיים מאחורי המילים היפות תרתי משמע.
שיא האמינות המחייבת שמור למספרים. בנגוד להררי מילים ונפנופי ידיים, המספרים הם ברורים, אוביקטיביים וחד משמעיים. אין מידע מדויק יותר מנתון מספרי.
צרפו יחד עיתון מודפס, אנשי מקצוע וטבלאות מספריות והרי לכם דברי אלוהים חיים. כדאי לקרוא ולהפנים, לזכור בע"פ ולצטט. אפשר גם להזכיר את המקור, שלא יחשבו שחלילה אתם המצאתם את הנתונים.
תרשו לי אם כן לצטט מה שלמדתי מדה-מרקר – עיתון הכלכלה והעסקים של ישראל. בגליון מיום 28 באפריל, בעמוד 6 מוזכרת קוקה-קולה ישראל כחברת המזון השלישית בגדלה בישראל עם מחזור מכירות של 3.0 מיליארד שקל. מיד למדתי את הנתון המעניין כי מי יודע מתי אזדקק לו. ואכן נזקקתי לו כבר בעמוד 19 של אותו הגליון. שם מסופר על חברת קוקה קולה ישראל ובין יתר הנתונים המעניינים מובא מחזור המכירות המרשים שלה – מעל 500 מיליון דולר, שהם בשקלים - אפילו אם נקבל 4 שקלים לדולר, ולא נקבל - רק 2.0 מיליארד שקל. אז נכון שבפירוש אמרו מעל, ונכון ש 3.0 מיליארד שקלים הם מעל 500 מיליון דולר אבל בכל זאת, בתוך 13 עמודים התאיידו להם מיליארד שקל.
איך נוכל לבדוק ולהשוות בין הגליון של היום לאתמול? ואיך נשווה בין מה שהתפרסם בידיעות למה שנכתב במעריב? ומה הקשר בין המספרים המוצגים לעינינו ובין המציאות? ומי יודע אילו החלטות מתקבלות על סמך קריאת נתונים בעיתון, או בתכנית טלוויזיה?
ילדים – הזהרו מאנשים בחליפות מהודרות המדברים יפה יפה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
