כל הדברים גדולים כקטנים

רזומה

השבוע ראיתי כתבה בעיתון הכלכלי שסקרה מספר בכירים לשעבר שמחכים לטלפון, והוא לא מצלצל (אולי חוץ מפרסומות מציקות). יש סגנון ידוע וקבוע בכתבות כלכליות על מנהלים ובכירים. בתוך רובריקה מיוחדת מופיע תקציר ביוגרפי. בין היתר, הרזומה של אותו בכיר. קיצור תולדות הקרירה. שנתרשם. זה מפקד ממר"מ ומנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה, זה מנכ"ל מפעלי ים המלח ומנכ"ל חברת החשמל, זה סמנכ"ל תפעול במלון ויועץ בעמותה. בין היתר מופיע שם גם הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון. וכך מתוארת בקיצור הקרירה שלו – מפקד סירת צנחנים, מפקד גדוד 890, מח"ט הצנחנים, ראש אמ"ן, אלוף פיקוד מרכז, רמטכ"ל.

מי שהקדיש את מיטב שנותיו לצבא ולבטחון ונהיה רמטכ"ל, זה אומר הכל ומספיק. אני לא מעלה בקצה דעתי שיעלון מדפיס את הפירוט הזה ברזומה שהוא מגיש. עכשיו יש שתי אפשרויות. או שהכתב גילה חוש הומור בריא וכתב פרודיה על הקרירה והקידום, ועל זה מגיע לו כל הקרדיט.  או שהוא מילא את מלאכתו נאמנה וכתב בשיא הרצינות, ואז הבדיחה גדולה לא פחות אבל הקרדיט כולו שלי. לצערי, יש לי הרגשה שהאפשרות השניה היא הנכונה.

העכבר ששאג

דאגה בענף ההיי-טק ישראל. ברבעון הראשון של 2008 השקיעו בסטארט-אפים בסין והודו יחד יותר מאשר בישראל. נכון שזה לא מבשר טובות ומבטיח תחרות קשה, אבל יש כאן דבר מוזר. סין והודו יחד עקפו את ישראל וזה מעורר דאגה. עם כל הכבוד, אולי יש משהו טבעי בכך ששתי מדינות שיחד הן שליש עולם עוקפות ביחד את ישראל?

חד גדיא כלכלי

כל המוצרים מתייקרים בגלל העליה במחיר חמרי הגלם והאנרגיה.

חומרי הגלם מתייקרים בגלל הביקושים הגדלים בהודו ובעיקר בסין.

הביקושים ענקיים בגלל הפיתוח המואץ.

הפיתוח המואץ בגלל הצמיחה האדירה והעליה ברמת החיים.

הצמיחה והעליה ברמת החיים בגלל היצוא התעשייתי העצום.

היצוא הרב והביקוש לתוצרת סין בגלל המחירים הזולים.

כל המוצרים מוזלים בגלל היבוא מסין.

בקצרה – הכל ביוקר כי הכל בזול.

הביצה והתרנגולת

מחיר הנפט ממשיך לעלות ומוצרים רבים צפויים להתייקר בשל כך.

למרבה המזל, הדולר שממשיך להחלש, מונע את עלית המחירים.

אולי זה להיפך? אולי הנפט בכלל לא מתייקר, אבל הדולר כל הזמן נחלש, ואז מחיר הנפט בדולרים חייב לעלות?

עגבניה ומלפפון נוסעים ברכבת

הבדיחה אומרת כך:

אני, מ'כפת לי שהדלק התייקר. אני ממילא תמיד ממלא בחמישים שקל.

המדד עלה בגלל שהעגבניה התייקרה ומהווה 0.2% מסל הצריכה. המחיר שלה עלה כי היו פחות יבולים ולא היה היצע, ואז אנשים מוכנים לשלם יותר ולקבל פחות. בסופו של דבר, התייקרות בגלל היצע נמוך גורמת לכך שמי ששילם עשרה ש"ח כדי לקנות עשרה ק"ג  משלם עכשיו עשרה ש"ח ומקבל רק ק"ג אחד. הוא לא קונה עשרה ק"ג במאה ש"ח פשוט כי אין בחנות מספיק עגבניות. אם היו בחנות מספיק עגבניות המחיר היה נשאר ש"ח אחד לק"ג. כלומר ההגיון של מחיר שמושפע מביקוש והיצע אומר שכשההיצע קטן המחיר עולה. הדבר היחידי שנשאר קבוע הוא תקציב העגבניות. אז אם מוצר מתייקר בגלל היצע מוגבל, אבל התקציב לסעיף העגבניות נותר ללא שנוי, 0.2%, איך הוא יכול להשפיע על המדד?

במקרה הזה, הבדיחה נכונה לגמרי.