כל הדברים גדולים כקטנים

עוד לקט ממה ששמעתי היום בדרכי הלוך ושוב.

הבאזאר המוזר *

משא ומתן מתנהל מול החיזבאללה בחשאי. למרבה הצער, שלטון החוק בישראל גורם לכך שדווקא עכשיו, בנקודת הזמן הקריטית, כשנדרשים קלפי מסחר ומיקוח, בדיוק עכשיו סיים נסים נאסר את תקופת מאסרו ולא היתה ברירה אלא לשחרר אותו ולהעביר אותו ללבנון, שם התקבל כגיבור והבטיח להמשיך ב"התנגדות". והנה, בדיוק בו ביום וברגע, החליט חיזבאללה, כמחווה של רצון טוב(!) בלי קשר לכלום וללא שום תמורה, להפתיע את ישראל ולהעביר לישראל חלקי גופות של חיילי צה"ל שהיו ברשותו.

אני, תמים שכמותי, רוצה מאד לחשוב שכך הדבר. שהדברים הם כך, בדיוק כפי שמספרים לנו. אבל מה לעשות, העתוי, צירוף המקרים, זועק חזק מדי. יש צירופי מקרים שאין. ואז אני שומע הסבר של פרשנים וההסבר אפילו הגיוני בעיני. חיזבאללה רוצה להראות הישגים. הוא אינו מעוניין באסיר המשוחרר ככה סתם, רק משום שמאסרו הסתיים, או משום רצונה הטוב של ישראל. כדי להראות שהשחרור הוא ההישג שלו, הוא מציג את התמורה שנאלץ לשלם. הוא משלם מרצונו עבור מה שישראל נותנת בחינם.

הרי דרך מאד מוזרה להבין את המשא ומתן המזרח תיכוני. מצד אחד שוק מזרחי – אתה מבקש מחיר בשמיים, השני מציע אגורה וחצי ולבסוף מתפשרים באמצע, במקום שהיה ידוע מראש לשני הצדדים, אך אפשר להגיע אליו רק לאחר הצגת המיקוח. ומצד שני, השוק המזרחי של הכבוד – הראשון נותן בחינם, השני לא מסכים לקבל ומציע סכום גבוה, ולבסוף מתפשרים באמצע, במקום שהיה ידוע מראש לשני הצדדים, אך אפשר להגיע אליו רק לאחר הצגה של כבוד.

בדיוק כמו אברהם אבינו הקונה את מערת המכפלה. תחילה מציע אותה עפרון החיתי בחינם. אברהם מסרב והחיתי מתרצה ונוקב מחיר. כך או אחרת, העסקה לבסוף מתבצעת, אך רק לאחר ההליכה בדרך המפותלת.

*עדכון

היום שמעתי הסבר שהמעשה של החיזבאללה הוא מבחינתו אמצעי לחץ. הוא מוסר בחינם חלק מהקלפים שבידיו כאמצעי לחץ. אז עכשיו אני עוד יותר לא מבין את פלאי המשא ומתן. 

של מי המילה האחרונה*

המילה האחרונה עם עירית לינור ואורי אורבך. תוכנית המלל החביבה בצהרי צה"ל. שני דוברים רהוטים וידידותיים מחליפים דעות וויכוחים ברוח טובה ופתוחה. מדי פעם אני מאזין ונהנה. אולם לתכנית יש גם שחקנים מחליפים, וכך שומעים לעיתים את ג'קי לוי ואברי גלעד. הבעייה היא שכעת קשה להבחין מיהו הדובר. בין עירית לינור ואורי אורבך קל מאד להבדיל וכל שנותר הוא להקשיב לכל דובר בתורו. אבל אברי גלעד וג'קי או אורי? מי הוא מי? הקולות דומים ולא מוכרים דיים, שניהם דוברים ברהיטות ושפתם עשירה אך דומה. לא נותר אלא להקשיב לדברים ואחר כך לייחס אותם לדובר המסוים על פי תכנם.

הנה, שמעתי אותם היום משוחחים על אפשרות שחרורו של המחבל סמיר קונטאר.

אומר הראשון:

"קונטאר הרוצח התראיין לאחרונה ולא רק שלא הביע חרטה אלא התחייב להמשיך במעשיו לאחר שישוחרר. על כן אסור לשחררו. שישאר וימק בכלא עד אחרון ימיו. מה גם שכלל לא ברור שנקבל תמורתו אנשים חיים."

ומשיב השני:

"אז אמר, אז מה אם אמר? מה זה משנה? ואם יבטיח להמנע מטרור, מי יוכל לחייב אותו? ובכלל, הוא כבר בן חמישים ויותר, מה כבר יוכל לעשות? צריך לשחרר אותו, אם זה מסייע לעסקה".

אני מוכן להשבע שהדובר הראשון היה אברי גלעד, ואילו אורי אורבך היה הדובר השני. מבלבל או מפתיע?

*עדכון

אז היום שוב יצא לי לשמוע את תחילת התכנית, ומסתבר שג'קי לוי הוא בכלל על התקן של עירית לינור ולא של אורי אורבך, ובנוסף, הוא נשמע ממש כמו אברי גלעד, ואתמול אולי שמעתי אותו. מבולבלים עוד יותר? גם אני.

טומי לפיד

לאורך היום חזרו מהדורות החדשות על הידיעה והקריאו את הטקסט שהוכתב להם. שוב ושוב שמעתי את תולדות חייו, ובפרק הפוליטי נאמר בערך כך – "עמד בראש תנועת שנוי שחרתה על דגלה את המלחמה במה שהיא מכנה הכפיה הדתית". הנה כך, נמנע עורך החדשות לא רק מהכרה בקיומה של אותה כפיה, אלא סרב להכיר או להעניק לגיטימציה לתנועה ולמצע שלה. התוספת "במה שהיא מכנה" אומרת – ברור שהטענה של שנוי שקרית, מניפולטיבית וראויה לכל גנוי. זהו בעיני צעד גדול אף מעבר לגבולות המגעילים של הפוליטיקלי קורקט, ומדגים היטב את הפוליטיזציה של השידור הציבורי ומעבר לכך את קיומה של אותה כפיה דתית ממש ואת החשש ממנה. מעניין מה טומי לפיד היה אומר על זה.

רגע של נחת

משך היום נתקלתי בתגובות של מנהיגי הציבור החרדי, בהם משה גפני ואריה דרעי. בלטה בדבריהם מידת הכבוד, ההערכה והפרגון לטומי לפיד. הדברים לא נשמעו כיציאה ידי חובה. דווקא מאותו ציבור מהם יצאו לא פעם קולות סיפוק על מותם של "רשעים" כאלה ואחרים, שמחתי במיוחד למצוא את אותו חם אנושי. הם עשו לי את היום.

תקדים בולט

ועוד בחדשות – שיא עולמי חדש ומדהים למלכה של כל הריצות, ריצת 100 מטר. וממשיך הקריין ומפרט – אוסיין בולט מג'אמייקה קבע תוצא חסרת תקדים! נו? הלו, זה שיא עולמי. הכי מהר אי פעם. בטח חסר תקדים. כל שיא עולמי הוא כזה. מה, לא ידעת?

בן ג'והנסון והסטרואידים