האם הזוי היא המילה? איך לתאר מצב שבו המציאות נראית כמו בסרט בלתי הגיוני בעליל. יש ז'אנר שלם של סרטי מפלצות אמריקאים בו מתרחשת צרה מסתורית על ישוב שקט. בליגה היותר בכירה הצרות מתרגשות על העיר ניו-יורק. חייזרים, רובוטים אלימים, ארכי-נבלים או מפלצות פרה-היסטוריות. סרטי אקשן חביבים אשר למרבה התדהמה לא מעט אמריקאים רואים בהם סרטים ריאליסטים ומהם הם מזינים את הפחדים והסיוטים שלהם.
הנה גודזילה, שועטת ברחובות הכרך, משתוללת, מכה ונושכת, מניפה מכוניות ואוטובוסים ומשליכה אותם לכל עבר. עוברי אורח בורחים מפניה בבהלה. הגיבורים בסרט מספיקים לברוח. הניצבים, לא תמיד. סרט בדיוני? אין באמת מפלצות שיכולות להשתולל כך? אין רובוטים שיצאו מכלל שליטה ומפרקים את העיר?
אני לא יכול להתחמק מהמראה המזוויע אך הכל כך קולנועי העולה מהתיאור של מה שהתרחש בירושלים. מפלצת אמיתית - לא זאת מקרית יובל. גודזילה קורמת מציאות לאור היום.
ועוד הזייה אמריקאית. מונסטר-טראק. רכב מפלצתי, ענק, משתולל בזירה ורומס מכוניות תמימות. והנה הוא משתחרר, פורץ את הכלוב, קורע את אזיקיו, יוצא אל הרחוב ופותח במסע של הרס.
מפלצת אמיתית מהסרטים הכי לא אמיתיים.
ומה הופך את המפלצת למה שהיא? לא גודלה וכוחה. בימות החול, המכונה משרתת את אדוניה בנאמנות, עושה כרצונם, רותמת את כוחה הרב למטרות ראויות. עד שכח דמוני, שד, שטן, רוח רעה משתלטת עליה ומפנה אותה לנתיב של הרס ורצח. נראה לי שהמושג מפלצת נשחק מעט. נמהלו בו מעט חן וגמלוניות. הוא זקוק לריענון והתאמה למציאות. מפלצת היא הרע בהתגלמותו, בשלוב עם כח להרע. וכבר כתבתי כאן בעבר, כל הרע, כל הרע רק בידי אדם.
וכמו בסרטים המטופשים, מגיעים הגיבורים הטובים, ובידיים חשופות כמעט מתנפלים על המפלצת ופוגעים באותה נקודה יחידה היכולה לעצור אותה. אנחנו עדיין זקוקים לגיבורים שיכולים להרוג מפלצות.
ורק בסרטים, הטובים מנצחים בסוף, וכולם שמחים. כבר לא זוכרים את האנשים שנלכדו במכונות שנמעכו. הם רק ניצבים. ובחיים, אין ניצבים וכל אחד הוא עולם שלם וסרט בפני עצמו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
