כל הדברים גדולים כקטנים

תארו לכם שהמצב הגיע לכלל קטסטרופה, ואתם או בת זוגכם מחליטים בחטף לעזוב את הבית ולא להשתהות אפילו לרגע.

רגע מסרט. אני עוזב את הבית. ממלא מהר מזוודה. איך הקטע הזה בכלל עובד? התסריט הזה קורה בהמון סרטים. פותח מזוודה (איפה לעזאזל שמתי את המזוודה? עשר דקות לחפש אותה, עוד עשר דקות להגיע אליה, להוציא ולרוקן אותה), וזורק פנימה בגדים בחמת זעם. מה מכניסים למזוודה ברגע כזה? המון תחתונים וגרביים? את אלה יהיה הכי קל לקנות בחבילות של עשר. איך הם מצליחים לעשות את זה, בסרט?

כדי להיות ספונטאני אך יעיל יש צורך באימונים ומשמעת. רק אז זה יצליח כמו בסרטים.

לכל מצב חירום צריך נוהל קרב והרבה תירגולים. כל הצבא בנוי על זה, ועל כך יקום או יפול. אם אתם חושבים שאי פעם יקרה שתעזבו את הבית לפתע, ברגע, אתם חייבים להתאמן ולתרגל. הכינו רשימה, רצוי יחד עם בת הזוג (זה גם מקרב ומשפר את הזוגיות, להכין רשימות יחד, ואז אולי גם לא יהיה צורך לעזוב בחטף). דעו היכן נמצא כל דבר. תרגלו, זה לוקח זמן. וזכרו, אחרי שטרקתם את הדלת, כבר אין לכם לאן לחזור, אז אל תשכחו שום דבר.

מי יודע, אם לא למריבה ופירוד פתאומי, התרגול הזה יוכל להועיל גם בשעת קטסטרופה אחרת, נניח כשהחוקרים כבר עלו עליכם והם בדרך לעצור אתכם, או אם הוציאו עליכם חוזה, או סתם אם הלכה המדינה. ואני בכלל הייתי בורח ולא לוקח שום דבר.

בדמוי הקולנועי של העזיבה החטופה עוזב מי שעוזב ומשאיר הכל מאחוריו. למרות שאינו מתכוון לחזור, הוא משאיר הכל. הוא לא צריך דבר. אבל כאשר כולם עוזבים, באותו חטף, הם מנסים להציל את הרכוש. ברכב, בעגלה או על הגב. מנסים לקחת כמה שאפשר ולהמלט במהירות מהבית שאולי לא ישובו אליו לעולם. מאימת מלחמה, אסון טבע או פלישת חייזרים. מה ההבדל בהלך הנפש בין מי שעוזב לבדו ובין המשפחה שעוזבת כולה?

מי שבורח לבדו, חותך ועוקר את שורשיו. מבקש להתנתק ולא מחפש מזכרות. זאת עזיבה מבחירה. מי שנאלץ לעזוב ולברוח מנסה לשמר ולהציל. לקחת מה שאפשר. מה שיחבר וישמור על הקשר.

נזכרתי בשיר היפה על עזיבה מסוג קצת אחר. עם טריקה מאד חרישית. שיר עם מילים חזקות, אבל היופי שלו הוא במנגינה. תמיד, בשירים, אני קודם כל במנגינה.

She's Leaving Home

Lennon & McCartney

Wednesday morning at five o'clock as the day begings

Silently closing her bedroom door

Leaving the note that she hoped would say more

She goes downstairs to the kitchen clutching her hankerchief

Quietly turing the backdoor key

Stepping outside she is free

She (We gave her most of our lives)

Is leaving (Sacraficed most of our lives)

Home (We gave her everything money could buy)

She's leaving home after living alone

For so many years

Bye bye

Father snores as his wife gets into her dressing gown

Picks up the letter that's lying there

Standing alone at the top of the stairs

She breaks down and cries to her husband

Daddy our baby's gone

Why would she treat us so thoughtlessly?

How could she do this to me?

She (We never though of ourselves)

Is leaving (Never a thought for ourselves)

Home (We struggled hard all our lives to get by)

She's leaving home after living alone

For so many years

Bye bye

Friday morning at nine o'clock she is far away

Waiting to keep the appointment she made

Meeting a man from the motor trade

She (What did we do that was wrong)

Is having (We didn't know it was wrong)

Fun (Fun is the one thing that money can't buy)

Something inside that was always denied

For so many years

Bye bye

She's leaving home

Bye bye