לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל הדברים גדולים כקטנים


כל מה שראוי לבזבז עליו את זמנו היקר של הקורא


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

החוק הראשון של ניוטון


 

החוק הראשון אומר ככה – כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא יופעל עליו כח חיצוני. על כן קוראים לו חוק ההתמדה. החוק הזה פועל גם במערכות גדולות ומורכבות, למשל המערכת הפוליטית. כל עוד לא יתערב כח חיצוני כלשהו הדברים יתמידו במצבם ולא יתחולל כל שנוי אמיתי. הדגש הוא על כח חיצוני ולא מתוך המערכת. כח מתוך המערכת דומה למי שמניף את עצמו על ידי אחיזה בשערות ראשו.

 

בינתיים כל מי שמצפה לשנוי עתיד להתאכזב. עם כל הדיבורים וכל התקוות והציפיות החוק היחיד הוא חוק ההתמדה. התמדה אין פירושה קיפאון. בהתמדה יש שנוי אך הוא קבוע, לאותה כוון, באותה מגמה, כך שהוא כביכול קורה מתוך עצמו. מה שאנחנו מזהים כתהליך. התהליכים ימשכו. רק כח חיצוני יוכל להשפיע. או בעיטה בתחת מהסוג של פעם במאה שנה.

 

כאשר מתערב כח חיצוני, אנחנו עוברים אל החוק השני של ניוטון. כח כזה משפיע ומשנה אבל ההשפעה תמשך רק כל עוד ימשיך הכח החיצוני לפעול. אחר כך הכל ממשיך ומתמיד במצב האחרון בו היה.

 

דוגמאות לכוחות חיצוניים שהשפיעו על התהליכים במדינה? נפילת ברית המועצות שאפשרה את הגעתם של מליון עולים (אבל גם העלתה את מפלס השתן בכמה מדינות וגרמה להצפות חמורות). עלית חומייני ואיראן האיסלאמית שהיא כח חיצוני קבוע הפועל בכל מקום ויוצר שנוי. רצח רבין שחיסל את  כל השמאל הפוליטי בישראל.

 

עדיין, כל התהליכים החשובים – דמוגרפיה, חינוך, תרבות, סביבה – כולם מתמידים בתנועתם לאותו הכוון, באותו הקצב. הרבעייה הזאת – דמוגרפיה, חינוך, תרבות וסביבה היא חשובה כי כל מרכיביה גורמים לשנוי מתמשך, בלתי הפיך (ללא כח חיצוני) ובסופו של דבר הרסני. המדינה היא כמו צעצוע שמתחו לו את הקפיץ והניחו אותו על הרצפה. מאז הוא רק פועל כאוטומט. כמו רכב ללא נהג שרק נוסע. כמו רכבת ללא פסים. הוא ימשיך ויסע והדבר היחיד שיוכל לעצור אותו הוא הקיר או התהום.

 

והמדינה היא רק בורג קטן בתוך הסיפור הגדול. כל המין האנושי מתנהל כמו רכב ללא נהג. עם מחלקה ראשונה, ומחלקת עסקים ועם נוסעים הנתלים על הגגות, אבל רכב נוסע. באותה הדרך, באותו הכוון. ושום כח לא יכול לעצור או לשנות. רק כח חיצוני בדמותו של קיר. הקיר יכול להיות מחסור עולמי במים ובמזון, קריסת הכלכלה, מלחמת עולם, מטאור ענק. משהו מהסרטים. כל עוד אירוע כזה נשאר תחת שליטה, המערכת מתאוששת וממשיכה בדרכה. באותה הדרך. כל התאוששות ממשבר היא רק הזדמנות להמשיך אל הקיר. באמת חשבתם שזה יכול להמשך כך לנצח?

 

הכל משחק פירמידה ענקי. ולא משנה מה יגידו לכם, משחק פירמידה יכול למשוך ולהרויח זמן אבל בסופו של דבר חייב לקרוס. לא להאט, לא לעצור. לקרוס.

 

תהנו בינתיים. זה יכול להמשך עוד מספיק זמן.

 



לא ידע שהמציא את חוק הראש בקיר

 

  

נכתב על ידי , 8/8/2008 23:36   בקטגוריות נבואות זעם  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אורדינר ב-12/8/2008 00:42



כינוי: 




87,790
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני לא הייתי מעז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני לא הייתי מעז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)