סיפור השעון חורף הזה. אני לא מדבר על זה שבשעה שתיים לפנות בוקר אמרו להזיז את השעון שעה אחת אחורה כך שהייתי צריך להתעורר ונהרסה לי השנה. לא יכלו להחליף את השעה בשבע בערב? דווקא בשתיים בלילה? סאדיסטים.
כשהמציאו את שעון הקיץ/חורף היה צריך לקחת את שעון היד ולכוון את המחוגים קדימה או אחורה, וגם את השעון המעורר שליד המיטה. מאז המציאו יותר מדי שעונים. ראשית, כמעט כל השעונים הם דיגיטליים וכמעט כל השעונים הדיגיטליים יודעים לזוז רק קדימה ואם רוצים להזיז שעה אחת אחורה צריך לזוז עשרים ושלוש שעות קדימה שזה לבדו גוזל את השעה שחסכנו. וכשמזיזים בהתלהבות וברצף עשרים ושלוש שעות אפשר להכנס לקצב ולשכוח לעצור ואז צריך את הסבב מחדש.
אבל בואו נראה כמה שעונים יש לנו וכמה חרפים ידרשו כדי לכוון את כולם. יש את השעון על היד* (ועוד שלושה במגרה), שעון מעורר (לכל אחד), שעון על הקיר (בכל חדר), שעון בכל מכונית, בכל מחשב, בכל טלפון סלולרי, בכל נגן מוסיקה, בכל מצלמה, בוידאו, בטלויזיה, ברדיו ובשלט של המזגן עם הסטופר (רשימה חלקית).
מה שאני עושה בדרך כלל - אני לא עושה. לא מכוון ולא משנה. חצי שנה השעון צודק וחצי שנה טועה. אני לא זוכר באיזה, אבל תמיד השעה נכונה, פלוס מינוס. הדקות הן תמיד אותו הדבר.
שמעתי על פטנט של בחור אחד, קצת לוקה בשכלו, מה שמבלי דעת הופך אותו לגאון. יש לו שני שעונים. אחד לקיץ ואחד לחורף. וכשמודעים שהלילה עוברים לשעון חורף הוא פשוט עובר לשעון חורף. לא גאוני בפשטותו?
* גילו נאות: אני לא עונד שעון.
המלצה: לכו בעקבות הקישור שבתמונה
ממלכת הזמן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
