כל הדברים גדולים כקטנים

לרגל השנה החדשה – פניה לצרכן הנבון

בעוד ימים אחדים נקבל את השנה החדשה. אבל, האם היא באמת חדשה?

לאחרונה התרבו המקרים בהם הסתבר לאנשים שקיבלו שנה משומשת. מישהו כבר חי, השתמש קצת, והחזיר (את נשמתו לבורא). היצרנים לא רוצים לזרוק אז מציגים אותה בתור חדשה (נכון שהם עושים זאת רק במקרים של מי שמת בינואר או פברואר אבל זה מקומם באופן עקרוני). הבעיה איננה רק בהונאה ובכך שאולי אתם לא ממש רוצים לחיות בשנה של מישהו שכבר מת (בעיקר לעבור ככה את חודש ינואר. איזו מן דרך זאת להתחיל את השנה)? המחסנים מלאים בשנים משומשות ממודלים ישנים מאד. אמנם, אצל האספנים יש להן ביקוש, אבל אתם באמת רוצים לחיות בשאריות מ-1349? ומי מבטיח לכם שזה לא מדבק?

ויש גם את השנה המחודשת. שלוקחים שנה שכבר הייתה, אמנם חדשה יחסית ומודרנית, אבל לא חדשה, ומתקנים את מה שהיה פגום ומוכרים אותה שוב. יש כאלה שמוכנים, מטעמי חיסכון, להסתפק בשנה כזאת, ואף מבקשים במיוחד "חדש עלינו שנה טובה". אז שיהיה להם לבריאות. אתם, אל תהיו פראיירים.

הקפידו לבדוק את הדברים הבאים -

תאריך התפוגה: חייב להיות 31 בדצמבר, 2014.

אחריות: כולם מבטיחים אחריות לשנה, אבל אתם יודעים שזאת הבטחה ריקה. הדבר היחיד שקובע הוא מה שנכתב בספר החיים. הבעייה היא כמובן ששם האחריות בתוקף רק מא' תשרי עד כ"ט באלול. רשמו לפניכם אם כן – גם אם נכתבתם השנה ונחתמתם בספר החיים, האחריות בתוקף רק עד 24 בספטמבר 2014.

היצרן: חשוב מאד. שוב, כדי לחסוך במחיר, אנשים רבים בוחרים בשנה סינית. מעטים יודעים כי השנה שהם חוגגים יכולה להיות שנת חזיר או קוף ואפילו, בחלק מהמקרים, "שנת העכברוש". אחרים מסתכנים בנפשם ונוסעים לכפרי הערבים הגדה, כדי לקנות בזול. מה שהם שוכחים הוא שתמורת המחיר הנמוך הם מקבלים שנה מוסלמית, שהיא קצרה יותר, ואינה עומדת בשום תקן אירופאי (ואפילו אינה מותאמת כמו שצריך לעונות השנה).

גילוי נאות: אני באופן אישי, חסיד גדול של שימור ומיחזור. אם משקיעים ומתעניינים אפשר למצוא שנים משומשות במצב מצויין, עם מאורעות טובים, ותמיד הן יותר מעניינות (הבעייה היא שדווקא אלה יקרות מאד). יתרה מכך - אני לא מתלהב מהאופנה הזאת, של שנה חדשה כל שנה. אני משתמש בישנה עד שהיא נגמרת (היא יכולה להחזיק אפילו שלוש שנים).

ההמלצה שלי – במקום שנה "אזרחית" נסו פעם את השנה "הצבאית". היא עמידה מאד ובדרך כלל מחזיקה מעמד שלוש שנים. ככה אתם גם תומכים בחיילים המסכנים ששוכבים בבוץ בזמן שאתם חוגגים.

__________________________________________________________________

הפליילסט:

Round Midnight

קול קורא לתעשיית הפורנו (כולל איגוד המפרסמים)

העובדות הן כאלה שעל החינוך המיני של הדורות הבאים מופקדת הפורנוגרפיה. (המונח "חינוך מיני" הוא נושא לדיון ארוך ומשעמם בפני עצמו, כך שנניח שהוא כבר נערך). היא זוכה בתפקיד משום שהעיסוק והעניין במין, גם אצל ילדים וודאי שאצל בני נוער, הוא חשוב ומרכזי, כלומר קיים ביקוש עצום, ומי שמספק את ההיצע זוכה בכל הקופה. למזלנו (הרע, או הטוב, תלוי באלטרנטיבות) הזוכה היא הפורנוגרפיה. זאת עובדה.

משום שזאת עובדה, אנו מייד מסכימים לטענה שהתרבות הפורנוגרפית היא האשמה בתפיסה המעוותת של המיניות אצל ילדים ונערים צעירים, וכתוצאה מכך בהתנהגות המינית הלקויה ואף הפלילית שהם מפגינים.

משום שזאת עובדה, ומשום שמדובר בביקוש קשיח, הפתרון לא יכול להיות בתחליף עלוב. לימוד תורה לא עונה על הצורך הזה וגם לא דיבורים על מין והסברה. הפורנוגרפיה כאן, ואי אפשר לנצח אותה. לכן, אנו מצווים להצטרף אליה. לא כל כך ברור לי מדוע הסרטים הפורנוגרפיים נראים כפי שהם נראים. המטרה היא ליצור גירוי מיני. לשם כך נהוג (בין היתר) לצלם צילומי תקריב באיכות טובה של הגוף האנושי, גם של אברי מין, ויחסי מין מלאים, כולל חדירות והכל. כל אלה הם חלק מהחיים, ואפילו חלק רצוי ומהנה. מדוע שתעשיית הפורנו לא תהיה דומה יותר לחיים. אפילו יותר דומה מהחיים עצמם. מדוע שתעשיית הפורנו לא תחנך – ליחסים אינטימיים, לכבוד בין המינים, לשיוויוניות, בלי ביזוי, בלי אלימות, אפילו, אם תרצו, לאהבה? מישהו חושב שסרט שיתמקד למשל, באופן מפורט מאד, בחיי המין הפעילים של זוג נורמטיבי (יותר או פחות) או שניים או שלושה, יוכתר כמשעמם וידחה על ידי הצופים, הבוגרים והילדים? אפילו אם נוגד השיעמום היחיד הוא מה שאסור – אין מספיק יחסים אסורים שעדיין מכבדים את הכבוד האנושי?

 

אני לא ממציא שום דבר

_______________________________________________________________

הפלייליסט:

שמוליק קראוס: לוח וגיר

שלג דאשתקד

לפני שנים רבות, כשהתמנה מישהו לשר-העבודה (נדמה לי שהיה זה יגאל אלון), הציע אחד הליצנים שימנו אותו לתפקיד "שר-השלג". כשנשאל "מה פתאום שר השלג? הרי אין שלג בארצנו" השיב "ועבודה, יש"?

העובדה המצערת היא שאין שלג בארץ. ממוצע של יום בשנה, במקומות הגבוהים, לא נחשב. שלג הוא אחד הדברים היפים, למרות צבעו הלבן, אבל לא זה נושא הדיון. אין הגיון בארצנו בהתמודדות חזיתית עם השלג. כל מה שנדרש הוא הערכות מינימאלית – כל בית צריך שיהיה מצויד למצור של שבוע וטיפת סבלנות. זה לא כל כך קשה. קיימת בעיה קלה עם הערכות הממשלה, שכל מה שנדרש ממנה הוא להכריז על "שבתון חירום" שיאפשר לאנשים להשאר בבית (או לצאת לשחק לרחובות) בלי לחשוש לפרנסתם (לא כולם יכולים לקחת יום חופשה לא מתוכנן, כמו שעשיתי בחורף השיאים 1991-92, כאשר שמעתי שיורד שלג בחיפה, ומיד ברחתי מהעבודה וחזרתי הביתה). אבל השבתה היא סיפור יקר מדי, ונהוג לאפשר ולאשר אותו רק תחת לחץ גדול במיוחד (של ועד הנמל, או המפלגות הדתיות), והתשובה לשאלה "למה לא כל יום שבת" היא "בגלל הכסף". אפילו על מלחמה נמנעים מלהכריז באופן רשמי כדי לחסוך בעלויות, ומשתמשים בתחליפים לשוניים אבסורדיים כמו "שלום הגליל".

זהו. אין עוד מה להגיד על סופת השלגים שהייתה.

אני מוכן להתחייב שעוד שבוע היא תעניין אותנו כשלג דאשתקד (כבר שבועיים שאני מתאפק עם הבדיחה הזאת).

ליקוטי פייסבוק:

בעקבות הזמן האבוד

אנשים רבים, אם מתוך קשיי החיים, אם מהנאה גדולה, מבקשים לפעמים שהזמן יעצור. אפילו קצת, לכמה דקות.
מעטים יודעים (אף אחד בעצם), שהוא עוצר. אכן, מפעם לפעם הזמן עוצר. כנראה עייף ורוצה לנוח. אני לא בטוח.
עוצר לזמן קצר, וממשיך. ואיש אינו מרגיש ולא שם לב, והכל במקומו, ואחר כך ממשיך כרגיל, כאילו כלום לא קרה.
לא איש, לא עץ, לא כוכב ולא אבן - אינם יודעים דבר. גם אני לא.
רק השד הטסמני, החי מחוץ לזמן, הוא לבדו יכול להעיד. זאת הסיבה שלכאורה הוא רגע כאן ופתאום שם.
ללא שדים טסמנים, הזמן עלול למות משעמום. ומה יהיה עלינו?

חברים של אלוהים

אם הייתי אלוהים?
מה שהייתי עושה, ווי ווי, מה שהייתי עושה בעולם.
בעצם, כל כך הרבה עבודה. שנים, זה יקח שנים. נורא.
אולי הייתי פונה להרקולס. מבקש שישטוף.
הייתי בורא גיבורי על.
כן, זה מה שהייתי עושה. הייתי בורא גיבורי על.
זה מה שהייתי עושה אם הייתי אלוהים.
אבל אני, מה אני יכול לעשות?
אני לא סופרמן

ברחובות

1.בושה לחברה שבה אנשים אוספים אוכל מפח האשפה.
2.בושה לחברה שבה אנשים משליכים אוכל לפח האשפה.

3.כמה שווה אדם שאין לו ניירות?

המצב האנושי

"מי שאמר פעם שאין כזה דבר "בלתי אפשרי" פיזר הרבה מאד זרעי סבל" (מ. אחר)

סטטיסטיקה

אחד השיקולים, אולי העיקרי, בזכותה של ברית המילה הוא "כדי לא להראות חריג".
בכנות, כמה אנשים כבר מסתובבים עם הזין בחוץ?

דמוקרטיה

"לאחר שקראתי בעיון והקשבתי בקשב רב לכל המועמדים שמתי לב שיש מועמד רק אחד שתמיד אומר בדיוק את מה שאני חושב.
לבסוף, בחרתי במועמד שתמיד אמר בדיוק את מה שהוא חושב"

בכלכלה יש שני שימושים למונח פירמידה.

הראשון הוא תרמית הפירמידה שבה אלה שקרובים לראש מרוויחים כל עוד אלא שנמצאים בתחתית מצרפים חברים חדשים שיהיו עוד יותר למטה וכן הלאה (ויש לה וריאציות רבות אחרות כמו תרמית "פונזי", כמו שיטות השיווק הרב שכבתי, וכמו כלכלת העולם בכלל).

המונח השני קשור לריכוזיות ושליטה, כאשר חברה אחת, באמצעות רוב קטן, שולטת בכמה חברות אחרות, שבתורן שולטות בהרבה חברות אחרות ששולטות בהמון חברות (ובאופן לא מפתיע, רק אלא שבתחתית מייצרות ערך, ואלה שלמעלה ניזונות ממנו), וכך, יכול איש אחד לשלוט בכל המשק (וכמובן שגם כאן יש הרבה וריאציות, כמו דיקטטורה ודמוקרטיה).

עכשיו, הדבר המפתיע הוא שמסתבר ששני המונחים הם בעצם אותו הדבר.

הפירמידה היחידה שיכולה להחזיק מעמד ארבעת אלפים וחמש מאות שנה (וזוהי רק ההתחלה) היא זאת שבמצרים. הסוד שלה, בקצרה, הוא שהיא נבנתה מלמטה למעלה.  הפירמדות שנבנות מלמעלה כלפי מטה יהיו בהכרח תלויות באוויר, מה שקוראין "לופט געשעפטן".

לא חייבים להתפרנס מהכתיבה. סופר יכול להיות פקיד ביום, ולכתוב בערב. או חבר אגד. קודם כל זה פוגע בהספק ומפחית מעט את כמות הספרים היוצאים לאור. שנית, מסתבר כעבור שנים כי בעת שעבד בקופת חולים, היה הסופר כותב מכתבי תשובה לפניות החברים בענייני המחלות של דרכי העיכול, ועל אף שלא היה חותם בשמו, יכול המומחה לזהות מייד את סגנונו המיוחד. כך מוצאים כתבי יד אלה את דרכם לעזבונם של החולים לשעבר, וכאשר הנכדים מפנים את הגרוטאות כדי להשכיר את דירתה של הסבתא, מוצא הסוחר הערני את כתבי היד, ממש כמו שקית הנייר עם הרישומים הלא חתומים של פיקאסו, ומוכר אותם לאספנים. כך לאחר מותו, גם הסופר יכול להתפרנס מן הכתיבה, מה גם שצרכיו מועטים.

האם התגשם הסיוט הגדול של האתאיסטים?

הוכחה מדעית לקיומו של האל.

חוקרים במעבדה באוניברסיטת דרמשטאדט שבגרמניה המערבית הצליחו לראשונה להוכיח את קיומו של האל. החוקרים מיעטו למסור פרטים נוספים בשלב זה, אך לדברי מדען שהשתתף במחקר מדובר בניסוי מבוסס ובדוק שאפשר יהיה לחזור עליו. כאמור, החוקרים נמנעו מלמסור פרטים על הניסוי עצמו, אך רמזו שאלוהים שונה מאד מכל מה שחשבנו עד היום. "להרבה מאד אנשים מצפה הפתעה גדולה". עוד נמסר שאין קשר בין הנסוי ובין גילויו של החלקיק האלוהי במאיץ החלקיקים בשוויץ, אך צֶבר התוצאות עומד להביא להכרעה באחת הבעיות הגדולות המטרידות את האנושות.

כצפוי, עוררה התגלית עניין רב בקרב חוגים מסויימים. בקרב המדענים שוררת ספקנות מסוימת, כפי שעולה מדבריו של חתן פרס נובל לכימיה שביקש להשאר בעילום שם "בינתיים מדובר על תוצאות שהושגו בתנאי מעבדה בלבד, ויתכן שלא תהיה להן שום משמעות מעשית בשטח".  מקור דתי בכיר הביע דאגה מכך שאלוהים התגלה דווקא בגרמניה, והצהיר שיכולות להיות לכך השלכות חמורות.

אלפי מאמינים בני רב הדתות צפויים לעלות ברגל לדרמשטאדט והמשטרה הציבה שמירה כבדה על המעבדה. בורסות העולם מגיבות בינתיים באדישות.

מוועדת פרס נובל בשוודיה נמסר שאם הידיעות נכונות, צפוי צוות החוקרים, לראשונה בהיסטוריה, לזכות בפרס נובל בכל הקטגוריות.