ראינו כמה חזק נלחמים בעישון וכמה כח יצירה מושקע במלחמה. השאלה המעניינת היא מדוע? העמוד התומך השני בציר הרשע של החומרים הוא האלכוהול. הסכנות והנזקים שלו לא פחותים. ההתמכרות לא קלה יותר. (העובדה שהיא שגם על האלכוהול אפשר להשית מיסים ולהעלות אותם שוב ושוב תוך ידיעה שהצריכה קשיחה ולא תרד). מדוע אם כן העישון מושך יותר השקעה וכח יצירה?
כי העישון הוא אויב מסוכן יותר וקשה יותר להלחם בו. כי מעבר להנאה שהוא גורם למעשן יש בו משהו מאד מושך, בעיקר את המתבונן מהצד (ודאי בתמונות, שם אין בעיות נשימה וריח) מעשן ושאינו מעשן.
כי העישון הוא סקסי.
קודם כל כי באופן מובנה יש בו משהו מרגיע, מרפה. העישון מתקשר להרפיה. בפרט אם מעשנים משהו מרפה.
אבל בעיקר - משום שהעישון מתמקד בשפתיים, האיבר הכי סקסי ומושך בגופנו (כן, יהיו כאלה שיחלקו על כך).
ויש מספיק כאלה שמסכימים איתי
(אפשר לתת קרדיט גם לאצבעות, אבל לא יותר מדי)
העישון מתמקד בשפתיים. הופך אותן למוקד העניין. למקום אליו מביטים. גורם להן להתהדק סביב הסיגריה. לינוק ממנה. ואחר כך להפוך את הנשימה, הרוח האינטימית, לדבר נראה לעין, מתממש בצורתו לנגד עינינו. בדו-קרב הזה העישון מנצח את השתייה. לא המפרסמים הפכו את העישון למושך וסקסי. זאת תכונה מהותית של העישון. וזאת הסיבה שכל כך קשה להטמיע השקפה הפוכה. אז משתדלים כפליים.
ושלא תחשבו שמדובר דווקא על נשים. להיפך כמובן
העישון אם כן שייך לשני המינים
בעצם, לכל המינים
עכשיו אתם מבינים שאתם יכולים להפסיק לעשן. העיקר שיהיו אחרים שימשיכו. מקווה שנהניתם/ן.
לפני שנמשיך, זה כמובן המקום להזהיר את החששנים החששנים (כלומר המעשנים שפוחדים) לעצום מיד עיניים.
ובכן, ראינו שהעישון פוגע בבריאות.
הבריאות אולי מדאיגה את כולנו, אבל זאת לא הצרה היחידה. העישון ישרוף לכם את כל הכסף ויגרום לכם להתמכר. תהיו השבויים שלו.
אבל רגע, לפני שנמשיך. שימו לב. בזבוז הכסף הוא בעייה רק אם אתם עניים. אם אתם עשירים הוא אינו בעיה אלא מטרה. או פתרון. שיא העשירות/חזירות/נהנתנות הוא הדלקת הסיגריה בעזרת שטר כסף. עד כדי כך, שבקלי קלילות תמצאו עשרות דוגמאות. כמו אלה
והשיא כמובן הוא סיגר משטרות כסף
אבל בואו לחזור לדברים הגרועים. הרבה יותר גרוע – העישון יהפוך אתכם למכוערים. דוחים.
זכרו את השפתיים. עוד ננסה לחזור אליהן
יהיה כל כך רע שאפילו האימפוטנציה שתגרם לכם לא תהיה רלוונטית (אלא אם כן אתם כבר נשואים).
אם רוצים למצוא תחום שבו מושקעת יצירתיות ומקוריות, ברמה של אייקון גדול, הנה הוא – המלחמה בעישון. אולי בצדק ואולי לא, העישון הוא מעין שטן שיש להלחם בו, וכולם מתגייסים, מנער ועד לקשישה. עד כדי תחרויות נושאות פרסים לכרזה המקורית, דפים ואוספים. וכל זאת, כפי שנראה בסיום, משום שהעישון יכול להיות אחד הדברים הכי מושכים ומפתים.
בינתיים, הנה משהו מהאוסף הכי יצירתי ונחוש – המלחמה בסיגריות ובמי שמעשן אותן.
נפתח בסתם "לא" לעישון -
לא, בעצם דרושה הכרזת מלחמה רשמית
ונדאג לגיוס כמו שצריך
עכשיו אפשר להתחיל לבצע. לחתוך!
מי שחותך לעצמו ומי שנחתך בידי אחרים
וחובה להפנים - עישון זה רע!
והוא עושה ממך עפר ואפר
הצילו!
אם זה לא שכנע אתכם, בפרק הבא, נתמקד בסכנות העישון באופן יותר ספציפי.
במחשבה שניה, הפרק הזה קצר מדי ולא כל כך מרשים, אז נתקדם קצת.
כידוע, העישון פוגע בבריאות.
בריאות. קודם כל ברֵיאוֹת
שורף אותן מבפנים, באין רואים
בסוף גורם לסרטן הריאות
הסיגריה מלאה רעלים
שיאכלו לך את הלב
כל הגוף נדפק. הלב, הריאות, מערכת העיכול. הנה תראו
תישרפו בחיים כאילו אתם כבר בגיהנום
תסתכלו, תראו מה יקרה לכם. נכון שעדיף למות מהר (עוד נגיע לזה)?
הארץ מלאה עמותות ופעילים למען בעלי חיים נטושים. בעיקר כלבים. השמיכה קצרה מאד. הכלבים מגיעים בגדודים והתקציבים בזרזיף דקיק. היכולת לתת מענה והצלה למירב הכלבים תלויה בסופו של דבר בהתנהלות תקציבית שקולה ונכונה. כאשר עלות אחזקת כלב היא 100 ₪ לחודש, אפשר ב-10000 ₪ להחזיק מאה כלבים. כאשר כלב אחד עולה 10000 ₪, פירוש הדבר, מניעת הטיפול ב-100 כלבים אחרים. מתי עולה הטיפול בכלב אחד 10000 ₪? למשל, כאשר מצילים כלב שנפגע קשה בתאונה, עם שברים ופגיעות פנימיות. כלב שבנסיבות אחרות היה מת תוך שעתיים, ניצל בזכות טיפול נמרץ, ערויי דם, סדרת ניתוחים והשתלות. בסופו של דבר, הוא ישוב ללכת (אמנם על שלוש רגליים), ועדיין יראה (בעין אחת) ויזדקק לתרופות (וטרינריות יקרות) לשארית ימיו, אבל חייו ניצלו והוא יכול להמתין לאימוץ ולחיות בביטחון ובאושר. ובינתיים, מאה כלבים שהיו יכולים להינצל נשארו ברחוב. כי שיקול הדעת, גם לגבי כלבים, צריך להיות אחר מאשר "החיים הם ערך עליון בכל מחיר".
או נניח שבכלביה יש מקום ל-100 כלבים. הכלבים החמודים, הבריאים, הנחמדים, הנוחים לבריות מגיעים ותוך יומיים מוצאים להם משפחה מאמצת, מניבים תרומה קטנה, ומפנים מקום בכלביה לכלב חדש. אבל אלה שמסיבה זו או אחרת הפכו לתוקפנים, נבחנים, חשדנים גדולים, אלה הסובלים ממחלות כרוניות, הקשישים למיניהם, אלה שאף אחד לא יאמץ, נשארים שם, חודש, שנה, עשר. וכל כלב כזה שמגיע ונשאר (באופן מעשי לצמיתות), תופס מקום שכבר לא מתפנה לכלב אחר, ועולה כמה שעולה, ולעולם לא מייצר הכנסה (כלומר תרומה של אימוץ). כמו הרדיקלים החופשיים בגופנו, או כל חומר בעייתי אחר הם רק מצטברים ונשארים, ובסופו של דבר, הופכת הכלביה מקום מגורים ל-100 כלבים בעייתיים, שאיש לא רוצה לאמץ, והם חיים במקום, עד שהכלביה נסגרת מחוסר תקציב. זאת הסיבה שאותם מקומות מעדיפים לבחור בפתרון של המתת חסד. אלא שאותן המתות חסד משמשות מקום לניגוח, האשמות כבדות והשמצות חריפות, עד כדי כך שהן פסקו, והתוצאה שהכלביות נחנקות ומפסיקות לתפקד. כי שיקול הדעת, גם לגבי כלבים, צריך להיות אחר מאשר "החיים הם ערך עליון בכל מחיר".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
