כל הדברים גדולים כקטנים

בימים בהם נרדפו היהודים, בארץ ובעולם, הכל נעשה בסתר. לימוד תורה, קיום מצוות, קריאה בהגדה של פסח, הכל במחתרת, בדלת אמות.

מזל שיש לנו נסיון. עכשיו הזמן להשתמש בו. כשהתקשורת הולכת ונכפפת בפני השלטון, כשבכנסת נחקקים בכל יום חוקים חדשים להשתקה ולסתימת פיות, כשהצבא מציית יותר ויותר לפוליטרוקים ורבנים, כשפקידים שולטים במשרד החינוך וקובעים מה ילמד ואיך, ובלבד שיתאים לרוח השליטים החדשים, כשהכל נעשה כך שהדור שגדל כאן לא ידע שום יוסף, וילמד לחשוב רק מה שנדרש ממנו, ורק במילים הרצויות, כל כובד האחריות נופל עלינו.

במחתרת, בסתר, בבית, מינקות עד בגרות, ללא הרף, בהתמדה, בהקרבה, נגזר עלינו להנחיל לילדינו את מה שיקר וחשוב בעינינו. לשמר ולהטמיע את הערכים שלא יקבלו בשום מקום אחר – את אהבת האדם והסביבה, הסובלנות, הענווה, הספקנות, המחשבה הביקורתית, הסקרנות, ההשכלה, הדמיון. את כל אלה חייב כל אדם לשמור ולקיים ולהעביר הלאה - במחתרת. וגם את תורת האבולוציה.

אחר כך נקבע גם אות סודי לזיהוי, ונערוך מפגשים חשאיים, ונחליף דעות. אבל אסור לדבר על זה.

והנה חידה:

תוך כדי חיפוש בגוגל אחר תמונה של יאיר שטרן, קיבלתי את התמונה הזאת

והחידה - מדוע?

פושעי אוסלו

להסיר את הכפפות.

לנוכח השימוש החוזר והחצוף של הרוצחים-יורשים בבטוי הלגיטימי-במסגרת-חופש-הבטוי "פושעי אוסלו", אשר מאשים את יצחק רבין ברצח של אלף יהודים, הרוגי האינתיפאדה השנייה (כמובן תוך הבעת הסתייגות מרצח ראש הממשלה כשיטה) יש לומר כך -
"פושעי-אוסלו" האמיתיים, אלה שהביאו עלינו את מלחמת האינתיפדה שקיפדה את חייהם של אלף יהודים, הם מחרחרי המלחמה והמדון מהימין, הסיקריקים יושבי ההתנחלויות, גוזלי הקרקעות, יורקי האבנים, עוקרי העצים, הכובשים-האדונים, רוצחי ראש הממשלה, בריוני הכנסת, מחסלי ומחריבי תהליך השלום, - אלה "פושעי-אוסלו".

שתי ציפורים במכה אחת.
מכה אחת בשני שלבים -
שלב א' - הענקת אזרחות לכל הפליטים/מסתננים מאפריקה
שלב ב' - ישראל סוף סוף זוכה במדליות אולימפיות

אחרית הימים:

הכותרת "מצרים קידמה טנקים לעבר הגבול" היא הידיעה המרגיעה היחידה בעיתון.

מיסים

הצד הטוב שבהעלאת המע"מ ובכלל בעלאות מיסים - היי, עכשיו הרבה יותר כדאי להעלים מס.

הסיכום האולימפי שלי

התאהבתי בשלי-אן פרייזר-פרייס

לחם

תהיה בעקבות יקור הלחם. ארה"ב מייצרת חיטה לכל העולם. בארה"ב בצורת והחיטה מתייקרת. המחיר עלה בשל חוק הביקוש וההיצע. כשיש פחות משלמים יותר. הביקוש לא השתנה, אבל ההיצע קטן. אנחנו נשלם יותר כדי לקנות את אותה כמות חיטה. כל מי שישלם יותר, יקבל את הסחורה, כמו תמיד. לאן ילך המחסור? הרי יש בצורת, היבול קטן, עכשיו חסרה חיטה. אם כל מי שישלם יותר, כמונו, יקבל את הסחורה, למי לא ישאר? מי הוא זה שלא ישלם ולא יקבל חיטה?

שאלות מטרידות

כמה מאזרחי המדינה, לו ישבו ליד הכפתור האדום, זה ששולח את הטילים עם הפצצות, היו לוחצים? מעצבים, מכעס, משנאה, משאיפת נקם, מעייפות החומר. כמה היו מפילים את הפצצה? על איראן, לבנון, סוריה, מצרים, עזה, צפון תל-אביב. כמה? לדעתי – מליונים.

כמה מאזרחי העולם, לו ניתנה להם האפשרות לחסל אותי בלחיצת כפתור, מבלי להכיר אותי, רק משום שאני יהודי ישראלי, ללחוץ על הכפתור ולחסל? כמה? לדעתי – מילארדים. מילארדי אנשים שלא מכירים אותי מוכנים, רוצים, להרוג אותי.

כאב ראש

מאות אלפי אזרחים פונים לרופא המשפחה, מתלוננים על כאב ראש, בטן גב. הרופא מקשיב להם ורושם אופטלגין. מה הוא יכול לעשות? כואב להם כי החיים קשים. לוחצים. למי אפשר לפנות? לרופא המשפחה. למי צריך לפנות? לפסיכולוג. אבל כל מערך הרפואה הציבורית בנוי כדי לטפל בכאב ראש באופטלגין. אין רפואה ציבורית נפשית. לו הייתה, הייתה רחבה ויקרה יותר מכל מערכת החינוך. פסיכולוג לכל 40 תושבים. אז אין. איש איש לגורלו. מה הפלא שהדת וסוכניה כל כך מתחזקים? מערכת הדת היא האלטרנטיבה הציבורית היחידה חוץ מהטלוויזיה.  הנה כך, המבנה החברתי-כלכלי הולך ומחזק את הדת, והיא מצידה זוללת וגדלה עד שהיא הופכת לכח החזק בפוליטיקה.

הואיל ומדינת ישראל מייחסת חשיבות לשמירת הסכם השלום עם מצרים

והואיל ולפי הסכם השלום נותר חצי האי סיני מפורז מכוחות צבא מצריים משמעותיים

והואיל ותנועות הג'יהאד העולמי מנצלות מצב זה כדי להפוך את סיני למדינת טרור

והואיל ועל רקע התנועות הקיצוניות הפועלות בסיני האחים המוסלמים נראים כגוף מתון

והואיל והתנועות הקיצוניות פועלות גם נגד הצבא והשלטון במצרים

והואיל ונוצרה זהות אינטרסים של ישראל ומצרים במיגור הטרור המוסלמי הקיצוני בסיני

והואיל ומדינת ישראל מעוניינת כי מצרים תהיה אחראית לבטחון בסיני

והואיל ולשם חיזוק הבטחון יהיה הכרח בהכנסת כוחות צבא, בניגוד להסכם השלום

והואיל ומדינת ישראל מבינה כי התנאים וההנחות ששררו בעת חתימת ההסכם השתנו, וכי התנאים היום מחייבים, לצורך השמירה על הבטחון, דווקא את עיבוי וחיזוק כוחות הצבא המצרי בסיני ולפיכך היא מסכימה שמצרים תעביר כוחות צבא כאמור לסיני

והואיל ובמצרים שולטת היום תנועת האחים המוסלמים

והואיל ותנועת האחים המוסלמים עוינת את ישראל ואת היהודים

והואיל בנסיבות אלה, לא נותר דבר מהשלום ה"קר" שהתקיים בימי מובארק

והואיל ולכל היותר ניתן לצפות, בנסיבות אלה, כי ישמר השקט בגבול והסכם השלום יתנוון לכדי אי-לוחמה

והואיל כי למרות זאת, ובהשוואה לאלטרנטיבות, מבקשת ישראל להבטיח מצב זה, וכאמור, לאפשר לצבא המצרי, למרות עוינותו, להכנס לסיני ולאכוף את מרותו על הבדואים ועל פעילי האיסלאם הקיצוני העוסקים בטרור

והואיל ותנועת האחים המוסלמים השולטת במצרים היא למעשה חלק מתנועה עולמית

והואיל ועל רקע זה אין שום הבדל בין השלטון הנוכחי במצרים לבין החמאס השולט בעזה

לפיכך, מכריזה ממשלת ישראל כי המסקנה ההכרחית והמתחייבת מכל אלה היא כי יחסה של ישראל לשלטון החמאס יהיה מעתה והלאה זהה ליחסה לשלטון במצרים, וכי היא מקבלת את עובדת היותו בשלטון למרות התנגדותו לכל קשר רשמי או הכרה בישראל, וכי היא מבינה שאף החמאס שנתפס בעבר כארגון טרור מוסלמי קיצוני הוא פרגמטי ומתון בהשוואה למה שהולך ומתהווה, וכי אף החמאס מרגיש מאויים על ידי אותן תנועות ולפיכך מעוניין, מסיבותיו הוא, לפעול נגדן, וממשלת ישראל מצידה מבקשת שהחמאס יחזק את שליטתו הבטחונית ואף ממליצה כי יעזר לשם כך בכוחות הבטחון המצרים. כן ממליצה ממשלת ישראל כי כוחות הבטחון של החמס יצוידו בכלי רכב גדולים משוריינים שיוכלו לאכוף ביעילות את שליטת החמאס על יתר הפלגים החמושים, ובה בעת יהוו מטרה מצויינת לפגיעה מהאוויר.

מי שלא רצה אותו כאויב

קיבל אותו כשותף