אחרי שיחה על עוגמת הנפש הוחלט שנעשה את הביקורת שוב, אני אעשה אותה הפעם.
ביקורת לנגה הריבה=]
פרטים ראשונים
שם הבלוג- להלהלהלה. בלוג חסר משמעות =] - אם הוא חסר משמעות למה אני מבקרת אותו? ועוד ביקורת שניה?
כינוי הבלוגר- נגה הריבה=]
גיל הבלוגר- אין
תיאור + טקסט מעל הלוגו-
מעל הלוגו - להלהלהלה. בלוג חסר משמעות =] למה אני חייבת לשמוע את זה פעם נוספת?
תיאור - בלוג על הדברים שקורים לי , לא מעניין אותכם ? סלאמת .אוקיי, ביי (רגע, אני צריכה לבקר)
עיצוב
ממבט ראשון- ריבועיםריבועים אני חייבת קפה.
כותרת - אנשים מתנשקים עם בלון של הלו קיטי-קצת השקעה בעיצוב, יקירתי.
עיצוב הרישמות- שום, העתקת תמונות ולא השקעת בעיצוב יחודי.
התאמת צבעים - מצעד הגאווה מרגיש עצוב לידך
עיצוב זה מה שאומר לקוראים שלך מה את או מי את. את האמת? ברגע שראיתי את הבלוג הזה ידעתי שאני הולכת לקטול אותו על ימין ועל שמאל-למה? כי הוא מאוד ילדותי, אין פה השקעה בעיצוב, אי אפשר לקרוא כלום ואפילו החדר שלי נראה מסודר יחסית לזה. קחי לך שתי דקות, בקשי מבלוג עיצובים שיכין לך עיצוב ותאמיני לי, זו הרגשה שונה למי שייכנס לך לבלוג. ובאותו הקשר, אם אני לא טועה יש לך בלוג עיצובים. זה יהרוס את המוניטין שלכן אם מישהו יכנס לבלוג עיצובים דרך בלוג כל כך לא מסודר כמו שלך.
אני מפנה אותך רגע לשם שם הבלוג, כשאני רואה משהו כזה אני מסתכלת על החניכים שלי, בכיתה ו', וטוענת שהם הרבה יותר בוגרים ממי שכותב את הבלוג. למה? כי זה נשמע כמו ילד בן עשר שמנסה לעשות דווקא-ואם יש לכם בעיות אז לכו! זה לא רציני. נסי לשנות את זה למשהו טיפה פחות ילדותי ויותר בוגר, את לא בת שלוש.
ד"א, אין לי בעיה עם עיצוב קיטשי, הבלוג שלי בעצמו נראה כמו ארנק של פקאצה, אבל יש אפשרות להישאר עם ורוד אבל עם סטייל.
1 / 0.1
רשימות
תוכן הרשימות -
ילדה עם סוכריה על מקל-רשימה של דברים שמספרים על עצמך. חסר לי פה המון מידע, מי את? מה את אוהבת? אופי? חברים? חיות מחמד או אחים קטנים? מאיפה את? האם את פנויה ואם כן אז האם את יכולה לצאת איתי ביום שישי בערב, חבר שלי שוב מבריז לי וכדומה. ותאמיני לי, את יכולה להעיף את הסמיילים משם בלב שלם וציפור בנשמה.
לבבות-מה שאת אוהבת. אפשר להוסיף עוד מידע. שוב סמיילים והפעם גם את מאריכה מילים. באמת שלא צרייייייייייייך לכתוב מילה עם יותר אותיות ממה שהיא אמורה להיות-אליעזר בן יהודה מתהפך בקברו.
גרר אומר what (אני מתה על זים!)-דברים שאת שונאת. שוב סמיילים והוספת אותיות, אבל הרשי לי להגיד לך משהו. אני לא בטחה שאותם אנשים שאת שונאת רואים מה שכתוב, את יכולה להוריד את הפניה האישית הזו.
אנשי הOMG-דברים עשית ולא עשית. הייתי משנה את זה או לדברים מטורפים שעשית, או דברים שאת צריכה לעשות. זו רשימה מאוד ריקה, לא נעים לעין.
who was here?-רשימת אנשים שנכנסו. was זה ליחיד, were זה לרבים. יש לך פה טעות דקדוקית.
סדר וארגון הרשימות- הייתי אומרת שזה מסודר, אבל קשה לי. זה נראה נקי אבל כל כך ריק לי בעין עד שהן כואבות (ולא, זו לא המתכונת בביולוגיה הפעם). את צריכה להאריך את הרשימות שלך, להשקיע בעיצוב ולתת טיפה יותר טעם לבלוג. הרשימות האלה זה את, ככה אני באמת מכירה אותך. אבל נכון לעכשיו אני מניחה שאת מישהי עם טירוף לסוכריות על מקל ושונאת את גרר מזים הפולש.
0.2 / 2
תוכן -
רמת כתיבה- אוי, דקל, מסכנה שלי-מה היית צריכה לעבור.
לא רק שלא רואים כלום בגלל הרקע, אני גם צריכה כאן לנסות ולהבין מה עובר עליך ומי נגד מי בבלוג.
את כותבת את הבלוג הזה בשבילך, לא בשביל התגובות-יקירה שלי. לא צריך לכפות על אנשים להגיב בכתובות ענק
תגיבו
זה לא כיף בעין ואני ישר יוצאת כשאני רואה בלוג כזה. אני אגיב אם אני רוצה, אם לא תתעודדתי שהוספתי לך עוד ספרה למונה צפיות.
הכתיבה שלך היא כזאת:
הלכתי ברחוב.
הרחוב היה יפה.
ראיתי כלב.
הכלב היה חום.
נסי לכתוב טיפה יותר זורם, השתמשי יותר בפסיקים כדי לחבר בין משפטים וצרי פסקאות. זה לא טוב להשתמש יותר מידי באנטר כי זה גורם לפוסט להראות ממש ארוך-מה שמפחיד קוראים, וזה לא יפה ועוצר את קו המחשבה.
אפשר גם לצמצם בסמיילים, זה לא יפה לי בעיינים.
ד"א, צלחות שטוחות-האם כשאת או חברה שלך שמת אותן על החזה ניסית להגיד שאת שטוחה? שאלה למחשבה.
יכול להיות שפספסתי דברים, אבל לא טוב לי ככה. אני לא מצליחה לקרוא כלום בגלל הרקע.
מקוריות - יש הרבה בלוגים כמוך בישרא
1.1 / 7
פוטנציאל- זה בידיים שלך
ולסיכום 1.4 מתוך 10
יקירה שלי, אני אולי הייתי טיפה יותר רחמנית מדקל כי אני באמת מתה ללכת לישון, אבל הבלוג שלך נכון לעכשיו מתחת לקו האדום.
קחי את עצמך בידיים כי יש לך עתיד-לכולם יש. תסתכלי על בלוגים אחרים, תראי איזה סדר בעיצוב, רקע אחיד והשקעה. ברגע שתשקיעי בבלוג שלך הוא ישקיע בך חזרה.
קחי יום ותני לו איזה פרגון טוב עם עיצוב וסידור מחדש של הרשימות, תאמיני לי זה יעשה לשניכם רק טוב.
ועכשיו, אם תסלחי לי, המיטה קוראת לי.
תודה לאל שיש לי חלון שעה ראשונה
יעל