Her lips were red, Her looks were free,
Her locks were yellow as gold:
Her skin was as white as leprosy,
The night-mare LIFE IN-DEATH was she,
Who thicks man's blood with cold.
הכל חוזר לפה.
פייסבוק,בונה,שוקס,מייספייס...
אבל רק בישרא אפשר לכתוב. כל פעם, אני כותבת שהרבה השתנה, כי יש הפרשי זמן של שבועות, חודשים.. בין פוסט לפוסט. בקצרה אפשר להגיד שכלום לא השתנה, והכלשונה לג~~מרי.
אני עוברת שנה הבאה לכיתה רגילה
(הגיע הזמן, אחרי שנתיים בכיתת מכינה בצרפתית XD), ואני שמחה.
אני לא אהנה עם חברים שלי כי הרוב עוזבים,
ומי שנשאר מילא הולך לכיתות אחרות, אבל...
אם אני לא אמצא מישהו ל-HANG OUT אני תמיד אחפש את החברים שנשארו לי בפינות של בצפר.
*שינוי-נושא*
אחרי חודשיים שעשיתי משהו שלא הייתי אמורה לעשות בבצפר, אמא של חברה שלי ראתה אותי.
יש לי ככה מזל, שהיא וההורים שלי בכלל לא בקשר,או שהייתי מתה. או בפחות דרמה, מועפת מהבית?
אניוואי, החופש הזה זז לאט.כנראה כי אני לא מצליחה להפגש עם אפחד.
מעניין גם למה, הא?
VIVI
אני רצה מחר, למכור כ ל מה שיש לי ולקנות לך כרטיס טיסה XD
(ראנדום,אני עושה המון שגיאות כתיב.שיט)
הבנאדם היחיד שיצליח להעלות לי ת'מצב רוח,ורו.
כי מי עוד צוחק מהאפצ'י הנכה שלי??מי מי?!
ומי תופס לי חרקים שעפים לי לשיער יותר טוב ממנה? אפחד.
לא אכפת לי, שחשבתי שנטשת אותי את לא. אפפעם.
ולא אכפת לי שיש 246896422579 מיליון קילומטר בינינו... ILY
שנתיים בקנדה,
זה הרבה הרבה זמן. בישראל, כולם כ"כ שקועים בחרא שלהם...
זה מעפן לחשוב שגמני הייתי ככה. אבל בסך הכל, מה?
זה בעיות שלהם, ולא שזה בכלל קשור אליי.
כמו שהם אמרו, "זה ממש לא את, פשוט אין לי זמן כשאני בשקם\קניון\חולות\עושה פרקור"
טוב, נראה מה יהיה הלאה.
ונסיים בטון כזה, הספר "ראיון עם ערפד",
הרבה יותר שווה מ"דמדומים".
עם כל הכבוד לרוברט פאטיסון, כמובן XD
LoveLessxXx
So, you're Edward
-Yes
ok.. How old are you
-age is only numbers, love, is infinete
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
