סיפורים שלא נשכחים

תודה!!
פוסט קודם הגענו לכמעט 30 תגובות!

אז בלי מילים מיותרות פרק 13.

מפרקים קודמים-
הם יוצאים למחנה, בדרך באוטובוס לילי חושבת שטום כועב עליה שבגלל שהוא חושב שמשו קרה עם ג'ונס.
היא מרגיעה אותו ואומרת שהיא מפחדת שהוא יתאהב בקריסטי בגלל שהוא מדבר איתה.
הוא מרגיע אותו והיא נרדמת.
קריסטי שמעה הכל ואמרה לו להמשיך ככה, הוא מבקש לבטל את הכל כי לילי כבר אוהבת אותו, אך היא אורמת לו לא להיות כ"כ בטוח.
לילי מלמלת את שמו מתוך שינה ונרדמת עם חיוך.

פרק 13-

"אתה יכול להסביר לי איך? איך? איך? איך? ואיך?!"
"הסברתי לך מיליון פעם, ביל." חזר טום, "היא לא מסכימה."
"אז יש לי דבר אחד לומר לך: אידיוט!" אמר ביל, "זה מה שאתה א-י-ד-י-ו-ט! אידיוט חסר אחריות, נטול רגשות, חסר מוח..."
"בסדר! הבנתי! הבנתי! כל הדברים העולם זה אני." אמר טום, "אבל זה לא עוזר לי לבטל את ההתערבות."
"למה שזה יעזור לך? אם רק הקשבת לי בהתחלה..." התחיל ביל ומלמל משו כמו" אני תמיד צודק" ו.."למה אתה לא מקשיב?"
"תקשיב ותקשיב לי טוב, ביל!" טום צעק, "אתה צריך לעזור לי."
"תתחנן." אמר ביל ונראה שהוא נהנה מעל העניין, "תתחנן, קדימה."
"אוך, טוב." טום ירד על ברכיו על רגליו של ביל והתחנן, "בילי...בילי הגדול, החזק, השולט, הבנאדם הכי-הכי בעולם.."
ג'וני וברונו התפוצצו מצחוק.
" .. האם תוכל בבקשה לעזור לאחיך, הבלתי יעיל וחסר האחריות, אשר חטא וצריך את עזרתך ומכיוון שאתה נערץ, ואין כמוך, תעזור לי, לחסר הישע."המשיך טום.
"שכחת משהו.." אמר ביל.
"אה?" אמר טום, "אה, כן. טוב. אני עפר לרגלך.. אני עפר לרגלך.."
"הם משוגעים." נחנק ברונו, וטום המשיך לנשק את רגליו של ביל
"אוקי. חדל." אמר ביל בקול מלכותי, וטום קם." לא אמרתי לך לקום."
טום התיישב, "עכשיו קום." אמר ביל
"רשע.." מלמל טום.
"שמעתי אותך." סינן ביל." הצעתי אליך היא-"
טום תלה בביל מבט של ציפייה
"- שתלך לקריסטי ותבקש לבטל את ההתערבות." אמר ביל
וטום נאנח, "יופי ביל. עשיתי את זה כבר. בשביל זה הייתי צריך להשפיל את עצמי???"
"אתה כל הזמן משפיל את עצמך." צחק ג'וני, "זה לא משנה."
"יש לי עוד הצעה." אמר ביל ועיניו של טום נדלקו בתקווה
"תספר ללילי על זה." הוא אמר, "ואז תגיד שהתאהבת בה ובלה, בלה, בלה.."
"למה אני טורח?..." מלמל טום לעצמו
"יש לך רעיון טוב יותר?" נעלב ביל
"כן." אמר טום,"לא להקשיב לך."
"אוקי." אמר ביל," סבבה. כשתרצה אותי. תקפוץ לשמיים אני לא יבוא."
והוא הפנה לו את גבו והלך ולמיטה שלו.

"אני לא מאמינה שנצטרך לחלוק חדר איתך." אמרה אנג'י
"אמא שלי אמרה לי לקחת ספריי נגד מזיקים. ידעתי ששכחתי משו.." אמרה ג'ניפר
"זה דבר אחד להיות איתן בבצפר. דבר אחד לצאת איתן למחנה. אבל להיות איתן בחדר??? זה דבר אחר לגמרי! אני לא מאמינה שזה מה שיקרה." אמרה לילי
"זואי?, שתקת כל הזמן הזה. מה ישלך?"
"אוי, בנות.. בנות.. אתן לוקחות הכל בשלילי." אמרה זואי ורגעה נראתה כמו מדריכת סדנא, "תסתכלו חיובי. תארו לכן.. לילה.... הם ישנות... אנחנו ערות... משחות וכלי איפור בידיים שלנו.. מוחעחעחע!!!" היא צחקה צחוק רשע, והבנות התפקעו.
"אבל להיות איתן באותו החדר?, אני מעדיפה לישון עם הכלבים." אמרה לילי
"אין ממש הבדל בניהם להן כלב. חוץ מזה שכלב הוא חמוד." אמרה ג'ניפר
"... ואז הוא אומר לי 'אני אוהב אותך, קריסטי.' ואני כזה.. 'תלך ממני חתיכת אידיוט.' וואי זה היה שולט.." קריסטי נכנסה עם חברותיה. היא בחנה את החדר ואמרה, "זו המיטה שלי." והצביעה על המיטה שבו היו מונחים הדברים של לילי.
"לא. זו המיטה שלי." אמרה לילי, "המיטה שלך יכולה להיות בחוץ. את צריכה לישון עם החברים שלך. הזוחלים."
קריסטי האדימה.
"זה לא יישאר ככה." היא אמרה, "אני יישן כאן."
"את יכולה לבחור לך מיטה אחרת. אבל לא את זו."
"את לא תגידי לי באיזו מיטה אני ישן!" כעסה קריסטי
"תראי מתוקה." אמרה זואי בגועל, "יש לך 2 אפשרויות:
א. לישון במיטה אחרת. שהיא מיטה פנויה.
ב. לישון בחוץ. או בחדר אחר."
-טוק טוק-
"כן?"
ג'ונס נכנס, קריסטי התנפלה עליו. לילי גלגלה עיניים.
"היא לא נותנת לי לישון במיטה הזו." אמרה קריסטי בקול ילדותי. "היא אמרה שהיא שלה."
"טוב. מי תפסה אותה קודם?" שאל ג'ונס
"לילי."
"אז זו המיטה שלה." אמר ג'ונס
"שלה?", חזרה קריסטי, "של לילי?"
"יאפ. היא הגיעה קודם." אמר ג'ונס
"רואה?" אמרה לילי, "אפילו הוא אמר. לא נאה לך? לכי לישון בחדר אחר."
"נכון. אני ישן בחדר אחר." אמרה קריסטי, "אני יישן איתך, ג'ונס."
"מה?!" אמרו כולם
"אהה. אני יישן איתך." אמרה קריסטי.
"אבל המורה לא מסכימה." אמר ג'ונס, ונראה שהוא לא מתלהב מהרעיון.
"אוי, אל תדאג. היא לא תדע." אמרה קריסטי בביטול, "אלא אם כן.. מישו יגיד לה." היא נתנה בכולם מבט מפציר.
"רואה? אפחד לא יספר. תהיה רגוע." אמרה קריסטי
"תראי קריסטי. אנ'לא חושב שזה רעיון טוב. ואני גם לא לבד בחדר. יש איתנו עוד כמה אנשים. וצריך לשאול אותם."
"אני בטוחה שריאן, אדם, ומייקל יסכימו." אמרה קריסטי
"טוב. אבל לא רק הם איתי." אמר ג'ונס
"אז מי עוד?"
"החברים שלהם, הנחשים." מלמלה אנג'י
"כמה מבצפר אחר. את לא מכירה." אמר ג'ונס
"טוב, אז זו לא תהיה בעיה." אמרה קריסטי, "הם יסכימו. בוא נלך לשאלו אותם.."
"אמ.. בסדר?"
הם יצאו לכיוון החדר שלו.
"שלום!" אמרה קריסטי כשנכנסה ובחנה את הנערים שהיו בחדר, והסתכלו עליה." אני קריסטי, ואתם?"
"בראד."
"פיטר."
"ג'ייפי."
"כריס."
"היי. נחמד להכיר." אמרה קריסטי
"סליחה שאני שואל, אבל.. מה את עושה פה?" שאל כריס
"או.. איפה הנימוסים שלך, ג'ונס?" שאלה קריסטי, "לא תציג אותי בפניהם?"
"טוב.. אז זו קריסטי... והיא.. אמ.. החברה שלי."
"החברה שלך?"
"אתה יוצא איתה?"
"כל הכבוד, אחי."
"טוב, אז אני בטוחה שלא תהיה בעיה שאני ישן כאן, נכון?" אמרה קריסטי ושיחקה עם שיערה, הבנים ישר הסכימו.
"יופי, תודה." היא נפרדה מכולם בנשיקה על הלחי שהיו המומים. והלכה לחדר של הבנות שהיו באמצע מריבה.
"חתיכת קופה! את לא ישנה לידי!" צעקה אנג'י
"אל תקראי לי קופה!" צעקה ג'ינה
"אני יקרא לך איך שבא לי!, קופה!"
"את לא ישנה פה!" אמרה ג'ניפר
"מי אמר?" אמרה קייטי
"אני! לכי לישון עם החברים שלך, הג'וקים!" כעסה ג'ניפר
"תסתמי חתיכת- "
"עוד מילה אחת ואני נשבעת לך- את מצטערת על היום שבו נולדת!" כעסה זואי על מאדי
"בו!" אמרה מאדי, "רואה? אמרתי מילה אחת ואני לא מצטערת על שומדבר!!"
 "אני יפרק אותך!" אמרה זואי ורבה איתה.
הן משכו אחת לשניה בשיער, נעצו ציפורניים, וזה היה יכול להימשך לולא ביל ואדם שבאו.
"היי!, היי! תירגעו!" הם אמרו ומיהרו להפריד ביניהן
"סתומה!" אמרה מאדי ורוסנה ע"י ריאן
"אל תקראי לי סתומה, חתיכת מפגרת!" צעקה זואי והוחזקה ע"י ביל.
"המפגרת הזאת יודעת להרביץ!" איימה מאדי
"בואי!, קדימה! נראה אותך!"
מאדי ניסתה להשתחרר מאחיזתו של ריאן, אך הוא לא נתן לה.
"מאדי, די."
"אולי תקשיבי לחבר שלך?" אמרה זואי, "סופסוף הוא מדבר בהיגיון."
"תסתמי! זו לא אשמתי שהוא מעדיף אותי על פניך!" צעקה מאדי, "ובעצם, מי לא? תסתכלי על עצמך!"
"מתוקה, אני מסתכלת על עצמי כל יום. ויודעת מה אני רואה?, מישי שאנשים אוהבים אותה בגלל מי שהיא ולא בגלל גודל ה-" זואי צעקה.
מהדלת הגיעו כל הבנים. וגם אלה שהיו עם ג'ונס בחדר.
"שמענו צעקות." אמר טום
"מה קרה?" שאל אדם
"שום דבר. וזה לא עניינך!" צעקה אנג'י
"אל תצעקי עליו!" אמרה ג'ינה
"עכשיו אתה גם לא יודע לדבר? צריך עזרה?" זלזלה אנג'י
"הכל בסדר כאן?" שאל בראד.
"מי אתם?"
זה בראד, ג'ייפי, כריס, ואני פיטר." אמר פיטר, "מה הולך פה?"
"אוי, זה שומדבר חדש. הן תמיד היו משוגעות." אמרה קייטי והצביעה על ג'ניפר.
"אל תקראי לי משוגעת! למה שלא תלכי לדחוף ת'צמך מאיזה צוק ותעשי טובה לאנושות??" הציעה ג'ניפר
הן גם התחילו לריב, וכשניסו להפרידן התפתח עוד ריב - בין לילי וקריסטי, אנג'י וג'ינה, ובין זואי למאדי.
"אני שונאת אותך!" אמרה לילי, כשטום מחזיק אותה
"זה הדדי! "אמרה קריסטי, וג'ונס החזיק את ידיה.
"שלא תעזי לדעת בי שוב!" צעקה ג'ינה ואדם תופס אותה
 "מי רוצה בכלל?!" אמרה אנג'י וברונו תפסה.
"מייקל, תעזוב אותי." אמרה קייטי בכל ילדותי
"תינוקת!" אמרה ג'ניפר, וג'וני חיזק את אחיזתו.
"אני מקווה שתלכי!, תלכי ותחזרי למיאמי שלך! היה מעולה בלעדיך!" אמרה זואי, וביל החזיק אותה, שוב.
"קנאית!" אמרה מאדי וריאן חסם אותה.
"ד! מה עובר עליכן?" שאל פיטר ומיד הצטער
"כלום!! אל תתערב!!"
"בסדר... סליחה שאני נושם..." התנצל בפחד
"אני יוצאת החוצה. אני לא יכולה לנשום אוויר מזוהם." אמרה לילי, נתנה מבט לקריסטי והלכה.
"הלוואי שתחזרי לחור שממנו באת." אמרה זואי וגם יצאה.
אנג'י וג'ניפר קיללו אותן בכמה שפות שונות ויצאו אחרי זואי ולילי, כשהבנים אחריהן.
"אני כ"כ שונאת אותה.." אמרה ג'ניפר וג'וני חיבק אותה.
"הן לא שוות את זה.." הוא אמר
"אני לא יכולה לסבול אותן." אמרה אנג'י, "ובטח שבטח לא לישון איתן בחדר."
"אז איפה את רוצה לישון?" שאל ברונו
"לא יודעת. העיקר לא איתן." היא אמרה, והוא חיבק אותה.
"אני רוצה הביתה..." אמרה זואי לביל וחולצתו התרטבה.
"את לא צריכה להראות לה את זה." הוא אמר, "הן רק ישיגו את המטרה שלהן. ותחשבי, אם את הולכת הביתה את נותנת לה את הניצחון על מגש כסף. וגם... לא נוכל להיות ביחד."
"טוב.. שאתה אומר את זה ככה.. אולי זה רעיון טוב להישאר." היא חייכה, והוא נישק אותה.
לילי יצאה מן החדר במהירות כשטום רודף אחריה, היא התרחקה ומשם המשיכו להישמע צעקות.
היא נעצרה והתיישבה על סלע גדול כשעיניה שקועות באופק, בזמן שקיעה.
לפתע היא הרגישה יד על כתפה.
היא סובבה ראשה וראתה את טום. הוא התיישב לצידה, והיא בכתה אליו.
"אני שונאת אותה.." התייפחה, "כ"כ- כ"כ שונאת אותה..."
"לילי, תביטי בי.." הוא הרים את ראשה, "תתעלמי ממנה.. היא אוויר.."
"אוויר מזוהם." אמרה לילי, בחיוך.
"אני אוהב שאת מחייכת." אמר טום, גם הוא בחיוך, "עכשיו, תתעלמי ממנה.. היא מקנאה בך."
"במה?"
"בכל! בעיניים האלו, בשיער שלך, בגוף שלך. בכל דבר שקיים בך." אמר טום, "היא יודעת שהיא כלום לידך, והיא מרגישה מאוימת על ידך. תראי לה שאת חזקה."
"אני לא יכולה, טום." אמרה לילי, "היא לקחה  ממני הכול."
"את מתכוונת לג'ונס?" שאל טום, והשפיל מבטו.
"טוב, כן." אמרה לילי וחייכה חיוך עקום, "אמרנו שאין סודות בינינו אז אני יגיד לך." היא נשמה עמוק, והמשיכה, "ביום ההוא, שהוא ידבר איתי..."
"את הולכת להגיד לי שלא באמת דיברתם על כך שהאחים שלכם חברים?" קטע אותה.
"כן, טוב. זב באמת היה שקר." אמרה לילי, "אבל תבטיח לי שתשמע אותי עד הסוף. ואז.. אז.. תשנא אותי."
"אני לא מבטיח לך כלום.. אבל לא נראה לי שאוכל לשנוא אותך."
"טוב.. אז הוא רצה שנגדר עלינו. כלומר עלי ועליו." היא אמרה למבטו השואל של טום, "הוא אמר שהוא רוצה שנחזור ושהוא אוהב אותי. ואז שאלתי אותו למה הוא היה עם קריסטי, והוא התחמק, ושאל אם אני אוהבת אותך."
"ומה אמרת?"
"אני גם התחמקתי." היא אמרה וטום נעלב, "אמרתי שזה לא עינינו. והוא חשב שאני משתמשת בך כדי  לגרום לו לקנא. ואני ישר אמרתי שלא שאני בחיים לא הייתי עושה את זה. אבל אמרתי שנפגעתי ממנו, ושאני אהבתי אותו,ואת כל זה אמרתי כשאני בוכה, והוא שאל אם גם עכשיו.."
"ו...?"
"אני שתקתי. והוא לקח את השתיקה שלי לא נכון. הוא התקרב אלי ו.. נישק אותי." היא אמרה, חוששת מתגובתו של טום, "אני דחיתי אותו וברחתי משם."

מתח??
לא יודעת יש מצב.
לפחות 15 תגובות ויש פרק נוסף =]

תודה לכל המנויים!
יש לי כבר חמש!!

ספולרים למנוים!