סיפורים שלא נשכחים

"אני רוצה שתחזרי, לילי.."אמר טום
"תחפש אותי.."אמרה לילי, "תציל אותי.."
"אבל איפה את?"הוא שאל
"תעקוב אחרי השטן. תעקוב אחריה.."אמרה ונעלמה כלא הייתה.
"לילי!"טום התעורר מן החלום. שבוע שהוא לא ראה אותה. שבוע שהוא חולם את אותו החלום.שבוע שבו חצי ממנו אינו שמח, אם לא הרוב.
הוא לקח את הפלאפון שלו והתקשר אל שומר ראשו, "זאקי?, תקשיב. אני רוצה שתעקוב אחרי אנג'ל.7\24 מה היא עושה, איפה, מתי, הכל!, זה ממש חשוב לי..כן, אוקי...תודה..תדווח לי על הכל.תודה, אחי.תודה."הוא ניתק.
"בוקר טוב."ג'ניפר נכנסה עם מגש לחדרו של טום. הוא פינה לה מקום, היא התיישבה על מיטתו, "מה שלומך?"
"קצת, קצת, קצת, קצת, אבל קצת, יותר טוב."חייך טום
"אתה מחייך. גם זה משו."חייכה בחזרה,
"תודה, ג'ניפר, על הכל."הוא אמר, "האמת שאני מבין למה ג'וני התאהב בך."
היא הסמיקה.
"אם הלב שלי לא היה שייך ללילי, אני חושב שלג'וני היה מתחרה."צחק טום
"ואז תהיה לי החלטה ממש קשה."אמרה ג'ניפר, "אבל אני הייתי בוחרת בג'וני, אל תעלב, הוא יותר הטעם שלי."
"לא נעלב."אמר טום,"את וג'וני מאוד מתאימים."
"גם אתה ולילי."
"אני לא חושב ככה."הוא אמר, "אני אוהב אותה, וככל הנראה גם היא אותי, אבל פגעתי בה יותר מידי פעמים שזה כבר נמאס עליה."
"אתה ולילי תחזרו להיות ביחד. אני מבטיחה לך, טום."היא אמרה
"מהפה שלך לזה שיושב למעלה."חייך טום וחיבק אותה כאילו אינם אלא אחים.
"עכשיו תאכל."ציוותה עליו והוא, כילד קטן וטוב, אכל את ארוחת הבוקר שהכינה לו.
"ג'ניפר, את חושבת שמשו רע קרה ללילי?"הוא שאל
"משו רע יקרה לה אם היא לא תחזור לפה ומהר, אני כ"כ הולכת להרוג אותה!"חייכה ג'ניפר וגרמה לו לצחוק.
"עכשיו אני אלך, כי ג'וני מתחיל לקנא והוא חושב שאני מקדישה לך יותר מדי זמן מאשר לו."היא אמרה, "איזה שטותי, לא?אפשר לחשוב שאני איתך כל הזמן.פחח....זה לא שאני מביאה לך ארוחת בוקר למיטה או משו כזה.."
"אני חולה עליך."צחק טום
"תעמוד בתור."קרצה אליו. היא נתנה לו נשיקה בלחי ויצאה.

לילי ישבה על המזרון המלוכלך. רגליה היו צמודות אל בטנה. גבה היה צמוד לקיר. היא הייתה מלוכלכת, פניה היו מלוכלכות. היא הייתה עם אותם בגדים כבר למשך יותר שבוע. היא כבר לא ידע את הימים. הדבר היחיד שעזר לה לא לאבד את שפיות היה האור הקלוש שבקע מן החלון הקטן שליד התקרה.
היא שרה לעצמה שירים. שירים שעזרו לה לשרוד. כבר יותר משבוע שהיא לא אכלה. היא לא התכוונה לגעת במה שאנג'ל הביאה לה. חוסר האוכל לא היקשה עליה. היא יכולה לשרוד ללא מזון. הבדידות הפריעה לה. היא התגעגעה אל חברותיה. אל הצחוק של זואי, אל הבדיחות של ג'ניפר, אל המילים של אנג'י..אל הנגינה של הבנים, אל השירה של ביל, והכי התגעגעה לטום. אל החיוך שלו, אל הצחוק שלו, אל הדיבור שלו, אל המראה שלו, אל הלבוש שלו, והדבר שאליו הכי התגעגעה מטום היו המילים שאמר לה, הלחישות שלחש לה, את זה שהיא הייתה רואה אותו כל יום. אפילו לריבים שלהם התגעגעה. שלושה שבועות שלא דיברה איתו. שלושה שבועות לא נישקה אותו. כמה שרצתה אותו לצידה...
היו מקרים שהרגישה כאילו הוא לידה, כאילו הוא מרגיש את כאבה.
"טומי..."היא לחשה ללא קול, "תעזור לי..אני מתחננת..."דמעה אחת ירדה מעיניה, דמעה קטנה ומלוחה, דמעת געגוע, דמעה של כאב, דמעה של מישהי שאינה יכולה עוד,. היא נשכבה לאט-לאט על המזרון, מנסה לחשוב על דברים חיובים, ורק טום היה מולה.
לאחר כמה דקות שלא הצליחה למצוא את מנוחתה, התיישרה.
היא שמה את ידה על מכנסיה והרגישה את זה.היא ידעה שזה עדין שם, שאנג'ל לא לקחה את זה.היא הוציאה את זה מן כיסה והתחילה לקרוא. המכתב שטום כתב לה ביום שעזב.

ליליאן. הנערה המושלמת שיש.
איך אוכל לכתוב לך?איך אוכל לכתוב לך ולהסביר מה אני מרגיש?
אני אנסה....
אני....אני אוהב אותך, לילי.
אוהב את החיוך שלך, את היופי שבך.אוהב אותך.
אני מכור אליך.
את...אני...אני כמו נרקומן.
מכור אליך, אל האהבה שהייתה בנינו. או שעדין?
איך אוכל להסביר לך את זה?
כשאני רואה אותך אני פשוט חייב לחייך.
נזכר בנשיקה הראשונה שלנו.הנשיקה האמיתית.
אז איך אוכל לחיות בלעדיך?
איך אוכל לקום בבוקר ולדעת שלא אראה אותך?
את...את החיים שלי, לילי.
ואני..ואני כמו מפגר פשוט חתכתי את צינור ההנשמה שלי.
עכשיו אין לי חמצן.אין לי אוויר.
אין לי אותך.........
אני זוכר איך צחקתי על ביל כשהוא התאהב בזואי.
כל חיי לא הרגשתי ככה.כאילו, תמיד אמרתי 'טומאס קאוליץ לא מתאהב'.עד שראיתי אותך.
לבושה במדי בית הספר, לחייך היו רטובות מדמעותיך. וכל זה למה?
בגלל ג'ונס האידיוט.
אבל אני יותר אידיוט, לא?
היה לי אותך ואיבדתי את זה.
יכול להיות שג'ונס מצא נחמה, אבל עם מי אני אהיה?
אף אחת לא מתקרבת לעשירית של הקרסול שלך.
אף אחת לא מספיק יפה בכדי להיות רבע ממך.
אף אחת לא מושלמת כמוך....
לילי, אני כ"כ מצטער....
אני יודע שאת לא תסלחי לי.
אני יודע שזה מגיע לי..
אבל אילו יכולתי לנשק אותך רק פעם אחת.
אילו הייתי יכול לחבק אותך, ולדעת שאת לא שונאת אותי....
אני אוהב אותך,אהובתי.
אני אוהב אותך בכל השפות.
גרמנית, צרפתית, אנגלית, ספרדית, הולנדית,יפנית,עברית,ערבית.
למדתי את כולן בכדי להגיד לך דבר אחד.
אני אוהב אותך!!!

שלך, לתמיד, טומי=]

היא חייכה ובכתה בו זמנית.היא אוהבת אותו,למרות הכל.עכשיו היא יכולה להירגע מהכול. או לפחות לנסות...

"כן, זאקי?"טום ענה לטלפון
"תקשיב, הכל נראה אצלה בסדר. חוץ מדבר אחד. היא מרבה להיכנס לצריך ישן. היא מבלה שם די הרבה זמן. התנאים שם ממש גרועים ואני לא מבין למה היא שם.."אמר זאקי
"אוקי..איפה הצריף?"שאל טום, לוקח דף ועט ורושם את הכתובת, "זאקי, תודה רבה-רבה לך!אין לך מושג כמה שאתה עוזר לי."טום ניתק את השיחה ויצא מחדרו אל הסלון.
"תקשיבו."הוא אמר לכל השישה שישבו על הספות, "זה ישמע לכן קצת מוזר, אבל נראה לי שאני יודע איפה לילי."חבריו הביטו בו, מחכים להסבר, "תראו, במשך שבוע יש לי חלום, אבל שנראה כ"כ אמיתי, ובחלום לילי 'מתגלה' אלי ומבקשת ממני לעקוב אחרי השטן, ז'תומרת אנג'ל, נו, טוב השטן."הוא שינה עמדתו כשהבנות הרימו גבה והביטו בו במבט תוכחה, "ביקשתי מזאקי שיעקוב אחריה, ומסתבר שיש איזה צריף שהיא מרבה להיות בו די הרבה זמן. נראה לי שלילי שם."
"אוקי.. ולמה אנחנו עדין פה ולא הולכים להוציא את לילי, ולהרוג סופית את השטן?"שאלה ג'ניפר
"כי אני חושב שצריך לבקש עזרה מן המשטרה."אמר טום
"אז תתקשר כבר!"הוא התקשר אל המשטרה. הם החליטו  להציב לאנג'ל מארב בשעה מסוימת. הם שיננו את תפקידם, ובשעה המסוימת הם יצאו עם כמה שוטרים סמויים אל הצריף שזאקי אמר לטום.
"אוקי, טום."אמר אחד השוטרים, "אתה זוכר מה אתה צריך לעשות?"
"כן, אני זוכר."אמר טום
"אז קדימה.."

"קומי."אמרה אנג'ל בתקיפות, תופסת את לילי חזק ומנסה להעיר ולהקים אותה.
"מה?"
"קומי!!!"צרחה אנג'ל, מוציאה אקדח ומצמידה אותה את הרכה של לילי וזו מיד קמה, "דון! בוא הנה!"דמות גברית נכנסה מבעד לדלת ונעמדה ליד אנג'ל. היא עשתה תנועה כלשהי ודון תפס את לילי חזק מאוד.
"תעזוב אותי!"אמרה לילי, מנסה להשתחרר אך אנג'ל העיפה לה סטירה שגרמה לה לשתוק.
"אתם מוקפים!"נשמע פתאום קול עמוק אך מרגיע,"תנו לנו את לילי והכל יהיה בסדר."
"דאמט!"אמרה אנג'ל, "טוב, דון, תיקח אותה, אני אנסה לעכב אותם."
"לא, תן לי ללכת, תן לי ללכת."צעקה לילי כשדון התחיל לקחת אותה לדלת נוספת שהייתה בחדר, אנג'ל ניסתה לתת לה עוד סטירה, אך לילי ניצלה את ההזדמנות שגבה מול בטנו של דון, אז היא נשענה על חזהו והצליחה לבעוט בבטנה של אנג'ל וזו עפה אחורה.
"תעזור לי, חתיכת אידיוט!"צעקה אנג'ל
"אני תופס אותה!"אמר דון
"תעיף לה סטירה!"אמרה אנג'ל, דון הסתכל על לילי
"אתה הולך להרביץ לבת?"היא שאלה,"אם כן, בוא נעשה את זה פייר, תן לי לעמוד מולך."
"אנג'ל, זה אני, טום."נשמע קולו של טום, חיוך קטן עלה על פניה של לילי, "אני מתחנן בפניך, ת-"
"תקשיבי, ותקשיבי לי טוב, חתיכת שטן שנראת כמו קוף!"ג'ניפר קטע את טום, "תחזירי את לילי ועכשיו! אחרת אני נשבעת לך, אני אהרוג אותך!!!"
"אמיצה החברה שלך."אמרה אנג'ל, עומדת על רגליה לבד, "מעניין אם היא לוקחת בחשבון את זה שאם הם ממשיכים ככה, אני אביא להם אותך. אבל מתה."
"מה כ"כ כואב לך שטום לא רוצה להיות איתך?"שאלה לילי, "תקבלי את זה."
"תשתקי.."אמרה אנג'ל, מחזיקה שוב את האקדח.
"תהרגי אותי- סבבה."הסכימה לילי, "אבל לפחות אני אמות כשאני יודעת שאני הייתי האחרונה שטום אוהב."
"תשתקי.."
"ואת יודעת למה?"לילי המשיכה,"כי אני וטום נשבענו!והוא נשבע לי שיאהב אותי תמיד!!!"
"תשתקי, חתיכת כלבה!"אנג'ל ירתה 2 יריות.
לילי עצמה עיניה, מרגישה כיצד גופה מתלכלך בדם.
-מבחוץ-
נשמעו 2 יריות, הדבר שממנו טום הכי חשש.
"קדימה!"אמר אחד השוטרים לאלו שתחתיו, והם נכנסו אל הצריף.
"ז-זה לא פ-פגע בלילי, נ-נכון?"שאל טום בשקט גמור, ג'ניפר חיבקה אותו.
כולם הביטו בדלת בציפייה.ואז, אחרי כמה רגעים שנראו כמו נצח, הם הופיעו בדלת כשהם מחזיקים את אנג'ל שניסתה להתנגד להם.
"זאת אומרת שלילי מתה?.."לחשו זואי ואנג'י וחיבקו את חבריהן
"מה עשית לה?,הא?מה עשית לה, חתיכת שטן!"ג'ניפר צרחה על אנג'ל שנכנסה אל מכונית המשטרה.
אנג'ל חיכה לעצמה ברצון.
"תעני לה!"צעק טום, "איפה היא?"
"היא איננה.."צחקה אנג'ל, "אתה תמיד תהיה שלי, טומי..."טום דפק את ידו על הניידת והיא נסעה משם.
"י'כלבה!!!"צעק אחריה, הוא נפל על ברכיו על האדמה. דמעות נשרו מעיניו על העפר שהתרטב.
הם שמעו צעדים קלושים, כולם הסתובבו מופתעים לראות אותה כשחולצתה ומכנסיה מוכתמים בדם, ידה מונחת על בטנה, נוטפת דם. טום רץ אליה, הוא חיבק אותה חזק, בגדיו גם הוכתמו בדם אך זה לא הפריע לו. הדמעות המשיכו לרדת.
"ה-ה-ה-ב-ב-ב-ב-ט-ט-ן..."לחשה לילי ונדמה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני ממש אהבתי את המכתב של טום,לא יודעת מה איתכם.
תגיבו?
אני שולחת ספולריים למנוים..