לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים שלא נשכחים


.סיפורים שכתבתי. מומלץ לאוהבי טוקיו הוטל. =]

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

ICQ: 333707156 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2009

פרק 11|הזדמנות שניה.+הודעה חשובה...


שאלוםםםםםם..
כן,עבר חודש מאז שהעלתי פרק..ואני ממש מצטערת....
המשכתי לכתוב את הסיפור ואני ממש פרק לפני הסוף..
הכל כבר מתוכנן...
הקיצור..
אני חושבת שאני אתן למישו לעלות את הפרקים שלי..
מי רוצה?
תכתבו לי באימיל
[email protected]

ועכשיו לפרק..
בפרק הקודם:
טום מציל את לילי מאנג'ל והיא בבית חולים(לילי)והוא אומר לה שהוא אוהב אותה ולילי אומרת שזה הדדי אבל היא לא מוכנה להיות ביחד,כי מפחד שמשו יקרה להם.ומציעה שהם ישארו ידידים.טום מתנגד בתוקף ומציב תנאי שהוא ולילי יכולים להיות רק זוג ולא שום דבר אחר..
הוא יוצא מבית החולים ואורמ הכל וביל,ביל מציע(בצחוק)שטום יצע ללילי נישאוין והוא לוקח זאת ברצינות.
בדרך הם מקבלים שיחה מזואי שאומרת שללילי יש חבר חדש...
המכונית של טום נדפקת בעמוד.

הפרק:
http://www.youtube.com/watch?v=owlggveBRKE
(חובה לשמוע!!)
"למה, לילי?למה?"שאל טום, "בשביל מה?"
הוא שכב על מיטתו שבחדרו.פניו היו כלפי התקרה. ראשו היה טרוד במחשבות. שבוע שלם שלילי יוצאת עם אותו אחד, טיאגו.הם הכירו בבית החולים. טיאגו עלה מספרד, לבקר את אימו ששכבה שם, לצדה של לילי.מיד לילי וטיאגו התחברו.
טום נזכר בשיחה שלו ושל לילי.בשיחה ששינתה לו את החיים.השיחה שקרתה אתמול...
ת.פלשבק.
"את אמרת שאת אוהבת אותי!"אמר טום בכעס
"גם אתה אמרת אותו הדבר!,ואני לא רואה אותך ממש את זה!"גם היא כעסה
"אני לא מאמין עליך, לילי!, פשוט לא מאמין עליך!"הוא המשיך, "למה את עושה לי את זה?"
"עושה לך את מה?"היא חייכה, "עושה לך מה שעשית לי?, שהלכת והתנשקת עם מישהי אחרת?"
"חשבתי שעברנו את הקטע שהיה."אמר טום, ולילי נזכרה שזה בדיוק המילים שטומאס אמר לה(פרק 5, עונה ראשונה.).
"אתה בדיוק כמו כולם!"היא צרחה עליו, "אתה בדיוק כמו ג'ונס, בדיוק כמו טומאס, בדיוק כמו חצי מהבנים שהייתי איתם!"
"עכשיו את כועסת עלי?!"אמר טום, "אני זה שצריך לכעוס עליך!, את זו שלפני שניה אמרת שאת אוהבת אותי ואז את הולכת והופכת להיות חברה של איזו ספרדי מסריח...."
"תדבר יפה על החבר שלי."סיננה
"את אוהבת אותו?"הוא שאל, "רק תגידי לי שאת אוהבת אותו כמו שאת אוהבת אותי, טוב, אולי כמו שאהבת אותי, לא?"
היא הביטה בו. עיניה היו כמעט ורטובות. ממש על סף בכי.
(לשמוע את זה בפזמון)"תגידי לי שאת אוהבת אותו!, תגידי לי!"טום צעק, "תגידי לי שאת מתגעגעת אליו כשאתם לא ביחד. שאת חולמת עליו בלילות. שאתם מתכתבים עד השעות הקטנות של הלילה. שאת רוצה שהוא יהיה האבא של הילדים שלך, שאת רוצה שתתחתנו. תגידי לי!!!"
היא לא יכלה...פשוט לא יכלה....
" אז בואי אני אגיד לך. אני אוהב אותך!!!, אני חולם עליך בלילות, אני מתגעגע אליך כשאנחנו לא ביחד. אני מתגעגע לזמן שאנחנו היינו מתכתבים עד הבוקר. אני רוצה שתהי האמא של הילדים שלי, אני רוצה שאנחנו נתחתן!!"
"טום...."היא לחשה בבכי.
"אני שונא אותך, לילי."הוא לפתע אמר, "אני שונא אותך, אין לי מילים אחרות להגיד. אני שונא אותך שאת יפה, שאת חמודה, שאת מלאכית, שאת מדהימה, שאת מושלמת, שאני אוהב אותך!, שאת לא שלי!!!!!. פשוט שונא אותך!"
"גם אני שונאת אותך!!"היא התפרצה, "אני פאקינג 3 שנים בכיתי בגללך! פאקינג 3 שנים שאני בכיתי כאילו אתה מת, כאילו אני באבל. פאקינג 3 שנים שאני לא הייתי איתך. שאתה הלכת והזדיינת עם זונות מהרחוב. 3 שנים שאני רציתי למות.3 שנים שבהם אני הייתי בדיכאון. 3 שנים שרציתי ליפול בדיוק כמו התינוק שלי!"
"כמו המה?"שאל טום בשקט, לא מאמין למה ששמע.
"כמו התינוק שהפלתי!!!"היא צרחה, "אתה הכנסת אותי להיריון!, אני הייתי בהיריון ואתה הלכת ועזבת אותי לבד!"
"ת-תינוק?"מלמל, לא מבין את מה שהיא אמרה.
"כן, טום, תינוק!אני הרגתי אותו!,אתה מבין את זה?, אני רצחתי מישהו!אני הרגתי ילד!אני מנעתי ממישהו לבוא לעולם!"
"אני צריך להיות אבא?"הצליח לגמגם.
"היית. מלשון עבר."היא תיקנה אותו בבכי.
"את היית בהיריון?"
"כן!!!"היא צעקה, "אני הייתי בהיריון ממך!, ביום ההולדת שלי הכנסת אותי להריון, ואז הלכת ונטשת אותי!"
"למה לא אמרת לי?"הוא המשיך לדבר בשקט.
"למה לא אמרתי לך? איך בדיוק?"היא אמרה, "אתה עזבת אותי!, עם מי הייתי מדברת?, לא ענית לשיחות שלי, למיילים שלי, לכלום!פשוט ניתקת איתי כל קשר.וחוצמזה...אם הייתי אומרת לך, מה זה היה עוזר לי?זה לא שהייתי בא..."
"אני כן הייתי בא."אמר טום, "הייתי עוזב את הכול והייתי מגדל איתך את הילד שלי. את הילד שלנו.הייתי אומר לכולם שאת האהבה של חיי."
"זה לא מה שאמרת בראיון שהיה לך."אמרה לילי(פרק 1, עונה שניה), "שאלו אותך אם יש מישהי שתופסת מקום בלב שלך ואתה אמרת שכן. שזו אנג'ל."
"אנג'ל שקוראים לה לילי."תיקן טום, "אני אמרתי שכן. אנג'ל שקוראים לה לילי. בחיים לא אמרתי שאני אוהב את אנג'ל-שטן."
"אני ראיתי אותך אומר את זה."אמרה לילי
"את יכולה לשאול את כל מי שבא לך."אמר טום, "אני אפעם לא הפסקתי לאהוב אותך. נכון,היו לי סטוצ'ים. אבל תמיד חשבתי עליך, חשבתי שזו את. למרות שלא הייתן דומות. חשבתי על הכאב שגרמתי לך, שאת גרמת לי שגרמנו זה לזו.זה אפילו מוקלט."
"מה מוקלט?, זה שאתה ואיזו כלבה שוכבים?"גיחכה בכעס
"מוקלט הראיון שאני אומר שאני אוהב אותך."אמר טום, "ועכשיו..אחרי שאמרת שהיה לי ילד והפלת את זה, אני עוד יותר אוהב אותך."
"חבל, כי זה לא הדדי."אמר לילי והלכה.
ס.פלשבק
הוא רצה שהיא תהיה שלו.הוא באמת רצה שהם יתחתנו. שכל העולם ידע שהיא אהבת חייו, שהיא זו ששינתה אותו. הוא לא רוצה לשכוח אותה. הוא רוצה לראות אותה עוד. שהיא תבוא אליו בחלומות בלבוש של כלה, כשהיא יפה מאוד. כשהיא הולכת על שטיח אדום, והיא בהתחלתו והוא בסופו.שהוא מחייך אליה. שהוא אומר 'כן' כשהכומר שואל אותו אם הוא מוכן להתחתן עם לילי, ואז גם היא אומרת 'כן'. הוא רוצה אותה.
אז למה,למה לכל השדים והרוחות, היא לא מוכנה להאמין לו?. למה היא לא יכולה לסמוך עליו שוב?.למה היא לא יכולה לתת לו הזדמנות שניה?למה?....

"אנג'י, אני רוצה שנדבר."אמר לפתע ברונו בעודה אנג'י בוחנת בגדי-ים.
"דבר."אמרה אנג'י, "מה דעתך על זה?"שאלה על בגד-ים בצבע צהוב עם פרחים לבנים.
"אני רוצה שנדבר עלינו."הוא אמר, היא הרצינה
"עלינו?מה יש לדבר עלינו?"היא לא הבינה, או שלא רצתה להבין
"אני בא אליך היום ב9, טוב?"
"טוב, איזה רציני אתה.."מלמלה והמשיכה לבחון בגדי-ים.חושבת מה הנושא שעליו ברונו רוצה כ"כ לדבר...

"הלו?"ענה ביל
"ביל, אני רוצה שתבוא. אני צריך לדבר איתך."אמר טום
"מה קרה?"
"פשוט תבוא כבר, אוקי?"אמר טום וניתק.
"זואי...אני צריך ללכת.."אמר ביל.
"מה?אבל למה?"
"טום צריך אותי.."אמר ביל, מנשק אותה.
"אוף...אבל אתה חייב לי פיצוי."היא אמרה.
"מבטיח."אמר ביל והלך.
"אני בבית!"הוא הודיע.
"אני על המיטה!!"אמר טום כמו ביל
"מה קרה?"שאל ביל כשנכנס אל חדרו של טום.
"אני רוצה למות."אמר טום בשקט
"מה?!"נבהל ביל
"אני...רוצה...למות..."אמר טום יותר לאט כאילו אחיו הוא ילד סנילי.
"את זה הבנתי,אבל למה?!"אמר ביל
"אתה זוכר שסיפרתי לך על זה שאתמול אני ולילי דיברנו?"אמר טום לאט ובשקט,"אז...לא סיפרתי לך הכול.."
"מה לא סיפרת לי?"
"אני ולילי....לילי ואני....אנחנו..אנחנו די רבנו.."הוא גמגם
"נו, בסדר, אתם תמיד רבים, זה לא חדש..."
"אבל...זה כאילו...יש לזה סיבה מיוחדת.."
"והיא?"
"אניצריךלהיותאבאואתהצריךלהיותדוד"אמר בנשימה אחת ובמהירות
"אמ..מה?"שאל ביל
"אני צריך להיות אבא ואתה צריך להיות דוד."אמר טום לאט ובשקט
"אוקי...."אמר ביל, "מה?!!!!?!?!?!?!?!?!?!"
טום הרים את ידו ושם על פניו, מתגונן."אל תהרוג אותי..."
"אתה צריך להיות אבא ואני דוד?!?!?!"צעק ביל, "מה זה שאני לא אהרוג אותך, ברור שאני אהרוג אותך, איך לא סיפרת לי?!"הוא התקרב אל טום בצורה מאיימת
"רגע, רגע, חכה, חכה!!!"צעק טום וביל הסתכל אחורה
"מה?, מה יש שם?יש שם מישו?"נבהל
"לילי הפילה את התינוק."אמר טום
"היא עשתה מה?!?!?!?!?!?!?!?!"צעק ביל
"הפילה את התינוק, אתה יודע, שהוא לא יבוא לעולם..."
"אני הבנתי את זה!"אמר ביל, "אני מתכוון מה?!?!?!?!?!?!?!?!של שוק, של הלם!"
"טוב, וולקאם טו דה קלאב" אמר טום
"אתה בטוח שהיא הפילה אותו?"שאל ביל לאחר שנרגע
"כן, זה מה שהיא אמרה לי.למה?,אני לא צריך להאמין לה?"
"לא יודע, אל תשכח שזו גם האחת שאמרה לך שהיא אוהבת אותך ואז היא הלכה והייתה עם מישו שרק הכירה.."
"אז אתה אומר שאני לא צריך להאמין לה?"שאל טום
"לא יודע."אמר ביל
"אני לא מאמין עליך, ביל."אמר לפתע טום,"למה אתה מדבר ככה על לילי?,אתה מקנא?"
"אני?!בלילי?!על מה?,על זה שאתם רבים על יום?!"אמר ביל, מרוגז
"כן, או כי אולי קשה לך לקבל את העובדה שאני אוהב אותה?"אמר טום
"אויש, תמשיך לחלום,טום."אמר ביל בביטול, "ותעשה מה שבראש שלך.הלכתי מכאן."והוא יצא מהחדר, ואחרי כמה זמן טום שמע את דלת הבית נטרקת ואז נסיעה של מכונית.
טום נשאר זמן מה על המיטה שבחדרו....
והוא ניסה לחשוב על כל מיני דבירם שאינם קשורים ללילי, אך הוא פשוט לא הצליח.
קשה היה לו לעכל את העובדה שהיה צריך להיות לו ילד מלילי.
ואם הילד היה נולד?, האם הוא באמת היה חוזר אל לילי?, עוזב את הכל בשביל להיות איתה?..
ראשו היה מפוצץ במחשבות עד שזה כבר כאב לו..
הוא החליט לצאת מהבית ולהתאוורר..
הוא לא יודע איך אך רגליו סחבו אותו אל ביתן של הבנות..הוא נשם עמוק ועמד אל מחוץ לדלת...
הדלת הייתה פתוחה במקצת..
הוא שמע כל מיני דיבורים ואת קולה של לילי...
הוא הצמיד את אוזנו אל הדלת ושמע בברור את לילי אומרת:
"אל תדאג, אמא תפצה אותך, אוקי?"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
יואו איזה כיף זה להשאיר אותכם במתח!!!
מוחעחעחעחע...
תגובות?
אה,כן,ונאצה?
תקפצו לי=]
ואני לא מודיעה על פרק כי אין לי זמן..
מי שרוצה לשאני אשלח לו פרקים כדי שהוא יעלה לבלוג שישלח לי באימיל...
(הוא למעלה בפוסט...)
מקווה שאהבתם=]

נכתב על ידי , 16/8/2009 10:36  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נועה^ ^ ב-23/8/2009 19:53



14,862

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לi love tom | סיפור ט"ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על i love tom | סיפור ט"ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)