לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים שלא נשכחים


.סיפורים שכתבתי. מומלץ לאוהבי טוקיו הוטל. =]

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

ICQ: 333707156 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

פרק 21- לילי מגלה הכל.


טוב, אז הנה פרק 21.
בפרקים הקודמים-
כולם ישנו אצל אנג'י, ביל וזואי דיברו ואחרי שביל איים להתאבד זואי אמרה שהיא מוכנה שהם ישארו ידידם.
ביל מקבל את הגזרה.
למחרת הם קמים לבצפר שם יש הרצאה מפי מישו חשוב.
"מה פתאום אתה נפרד ממני????"

הפרק-

"מה פתאום אתה נפרד ממני???"
"מאדי, את לא צריכה לצעוק.." אמר ריאן כי סביבם התאספו אנשים מסתקרנים
"לא לצעוק?, ריאן אתה אומר לי, 'אני רוצה להיפרד' ואתה אומר לי לא לצעוק??" היא צעקה
"בוא נלך." אמרה זואי לביל, אבל מאדי עצרה בעדה ונטפלה אליה.
"זו היא, נכון?" היא אמרה, "בגללה אתה זורק אותי?"
"תראי, מתוקה." אמרה זואי, "זה שיש לכם בעיות ביחסים, זה לא קשור אלי!"
"זה מאוד קשור!" צעקה אמדי, "אם היית מקבלת את זה שהוא אוהב אותי, זה לא היה קורה!"
"מאדי, זה לא קשור אליה." אמר ריאן
"את יודעת מה אתם מעניינים לי?, את זה!" זואי עשתה תנועה עם ידה, תפסה בביל והם הלכו.
"אני כ"כ שונאת אותה!" אמרה זואי, מבט של יורקת אש
ביל צחק, "מה אתה צוחק, זה עצוב!"
"אתם לא תאמינו!"שמעו קול, הם הסתובבו וראו את לילי, ג'ניפר, אנג'י, טום ברונו וג'וני.
"מה קרה?" שאלו
"הם נפרדו!, כולם!" אמרה לילי
"מה?, מי?" הם לא הבינו
"כולם!" אמרה ג'ניפר, "אדם וג'ינה, מייקל וקייטי, ריאן ומאדי, וגם.. קריסטי וג'ונס."
"מה?" הם נדהמו
"כן, אמרה אנג'י, "הבנים נפרדו מהבנות."
"למה?"
"הם תפסו אותם עם הבנים מהמחנה." אמרה ג'ניפר
"רגע, שניה, ג'ונס נפרד מקריסטי?" שאלה זואי
"כן!, הוא ראה אותה עם זה שהיה איתם בחדר.." אמרה לילי
"רואים?" אמר טום, "אמרתי לכם שהיה שם משו.."
"טוב, כל זה טוב ויפה " אמר ביל, "כל עוד הן לא נטפלות אליהן כמו מאדי עשתה לזואי עכשיו."
"שילכו לעזאזל." אמרו הבנות ביחד....
"המורה לא הגיעה!!! אפשר ללכת הביתה!!!" שמעו צעקה, ואת בני כיתתם לוקחים את תיקיהם וממהרים ללכת לפני שמישו יתחרט ויביא מורה מחליפה.
"אני הולכת להשלים שעות שינה." אמרה אנג'י
"אני איתך.." ברונו תפס בידה.
"חמוד..." צחקה אנג'י, "אבל לא."
"אוף." ברונו שילב ידיים.
"לא נורא.. בפעם הבאה.." צחק ג'וני, "בואי ג'ניפר."
"אמ.. גם אנחנו לא..." אמרה ג'ניפר
"אבל-"
"לא נורא, ג'וני, בפעם הבאה." צחק ברונו
"טוב, אז אנחנו הולכות." הם נפרדו כל אחד לדרכו.
"אוקי.. שפוך." אמר טום כשהגיעו לביתם
"מה?, על מה אתה מדבר?" היתמם ביל
"דבר, מה קרה עם זואי אתמול?, יותר חשוב, מה חשבת לעצמך שרצית להתאבד???!" צעק טום
"טום, תירגע." נבהל ביל
"להירגע?!" כעס, "כמעט איבדתי אותך!, מה עבר לך בראש??"
"אם תמשיך ככה אני לא עונה לך על כלום." אמר ביל
"אתה תענה, ועוד איך תענה, כי אחרת אני רוצח אותך, ואני נשבע שזה יראה כמו תאונה." אמר טום בקול של איש מאפיה.
"אוקי, אוקי.. בסדר.. שב." הם התיישבו, "זואי.. טוב, היא רוצה שנשאר ידידים." טום נפל מהכיסא שעליו התנדנד
"ידידים?!" הוא חזר ועיניו נפתחו לרווחה, "ידידים?!"
"כן, טום. ידידים." ביל גילגל עיניו, מכין עצמו להרצאה שאמרוה לבוא, וזו לא איחרה
"תן לי לומר לך משו, "אמר טום, ולא חיכה לתשובה, "אין דבר כזה ידידים!, יש יזיזים, יש חברים, יש מאהבים אבל אין דבר כזה ידידים!, לבנות יכול להיות מלא ידידים, אבל אצל בנים אין דבר כזה ידידות!, עד כאן ברור?!" טום שאל כמפקד צבא.
"כן, המפקד!" ענה ביל בצייתנות
"יופי. עכשיו.." טום המשיך, "כשזואי מבקשת ממך להיות 'ידיד' שלה זה אומר שלוש דברים:
א. היא כבר לא אוהבת אותך
ב. היא לא בקטע של בנים
ג. פשוט נמאס לה ממך.
אז... אתה הסכמת, וזה בגלל  דברים:
א. היא ממש חשובה לך
ב. יש לך עוד אשליה שהיא תרצה אותך בחזרה
ג. אתה לא בקטע של בנות.
עכשיו אמור לי.. מה התשובה הנכונה????????"
"זואי רוצה שנהיה ידידים כי היא לא רוצה להיפגע יותר." אמר ביל
"כלומר אפשרות ג', נמאס לה ממך." אמר טום," ועכשיו לשאלה השניה?"
"יש לי עוד אשליה שהיא תרצה אותי בחזרה." נאנח ביל
"יופי.. והמסקנה מכל זה??"
"שאני מאוהב בזואי עד מעל הראש עד השמיים וחזור!" אמר ביל.
"אוי.. אוי..." מלמל טום
"תגיד." אמר ביל, "אם אתה אומר שאין לך ידידות אז מה כל אלה:
אמילי, אמנדה, צ'רלי, ניקול, מיילי, ג'סיקה, ג'ן, סטאר, אנדי, אמילי ב., רוני, טורי, איימי, אנג'ל, בטי, הולי, טינה, ג'ינה ו... אתה רוצה להפסיק אותי או שאני ימשיך?"
"עדיף שתפסיק, כי אין לי את כל היום בשביל זה. אבל לא הבנת. למשל אמילי, היא לא באמת ידידה שלי, היא רק החברה של- ז'תומרת החברה לשעבר שלך." הוא מיהר לתקן את עצמו למבטו של ביל, "וכולן-
אמנדה- סטוץ', צ'רלי- סטוץ נוסף, ניקול- אחות של החברה שלי, מיילי- אחות של החברה של אחי, ג'סיקה- האקסית שלי, ג'ן- סטוץ, סטאר- אחת שהכרתי במסיבה עם אנדרס, אנדי- החברה של סטאר, אמילי ב.- סטוץ', רוני טורי ואיימי- עוד סטוץ, ובטי, הולי, טינה, וג'ינה- הן היו האקסיות שלך, של ג'וני, ברונו, ואנדרס" סיים טום.
"ואנג'ל?" שאל ביל
"מה איתה?"
"מה היא בשבילך?" שאל, "ואל תגיד לי סתם חברת ילדות!"
"טוב, תפסת אותי." נאנח טום, "אנג'ל היא אנג'ל, אתה מבין?, היופי שלה, האופי וכל מה שקשור אליה, היא פשוט.. אוך!!, אבל כמו שאמרתי בשביל אנג'ל אני סתם חבר ילדות\ ידיד, אבל אנג'ל בשבילי היא זאת שאני אוהב."
"גם עכשיו?" שאל ביל
"גם עכשיו." ענה טום, "ואני תמיד יאהב."
"אז מה אם לילי?"
"את לילי אני גם אוהב. אומנם לא כמו שאת אנג'ל, אבל אני אוהב את לילי." אמר טום
"ואם אנג'ל תגיד לך שהיא אוהבת אותך?" התעניין ביל
"אז אני יזרוק את לילי לעזאזל." אמר טום ברצינות ועיניו של ביל היו בגול של צלחת
"מה?!, באמת?!"
"צוחק!, נראה לך?" צחק טום, "אין סיכוי שזה יקרה. אני בחיים לא אפרד מלילי, וחוצמזה יש לאנג'ל חבר, ותנחש מי?.."
"אנדרס?" ניחש ביל
"מה פתאום! חואן!" אמר טום
"חואן?!" ביל היה בשוק, "אתה משקר!"
"נשבע לך!" אמר טום, "היא חזרה ממסע דוגמנות בספרד והוא הצטרף אליה, והם התחילו לצאת."
"אבל היא לא סבלה אותו!" אמר ביל
"זה מה שהיא אמרה לי.." אמר טום
"אתם מדברים?"
"ברור!" טום אמר, "כל יום. היא שולחת לי אימייל, או שאנחנו מדברים באינטרנט עם מצלמה."
"למה אתה לא מספר לי כלום?" רטן ביל
"אתה לא שואל.." אמר טום
"טונאיט..." נשמע הפזמון וטום חייך
"זו היא." הוא אמר וניגש למחשב שלו שהיא דלוק כל היום שמא יפספס את השיחה
"טומי?" שמע את קולה העדין של אנג'ל,
"טומי?" שאל ביל בלי קול  וטום עשה מבט של "זה-לא-אני"
"אנג'ל?" הם התיישבו מול המסך, וראו את אנג'ל ובצד את עצמם.
"טומי?, בילי?!!!" קראה אנג'ל, "בילי!!, וואי, כמה זמן!!"
"היי, אנג'ל." חייך ביל, "מה קורה?, איפה את עכשיו?"
"בגרמניה." ענתה אנג'ל, "סופסוף... אז.. מה שמעתי מטום?, יש לכם חברות???"
"כן. לילי. זו ששלחתי לך תמונה שלי ושלה מתנשקים." אמר טום בגאווה.
"יפה... ומה איתך ביל?"
"אה.. אני וזואי נפרדנו אחרי 4-5 חודשים." אמר ביל בעצב
"איזה באסה.." אמרה אנג'ל, "גם אני וחואן נפרדנו."
"באמת???" נדהמו הבנים, וביל שמע אושר בקולו של טום
"כן, הוא לא בשבילי.." אמרה אנג'ל, "בכל אופן, ביל, יש לך  ד"ש מבטי."
"אה.. אוקי, תסמרי לה החזרה." ביל הסמיק
"תגיד לה אתה." אמרה אנג'ל, "בטי!!!!!!!!!"
"אה???????????!!!"
"בואי!"
בטי התיישבה ליד אנג'ל,
"היי, בטי." אמרו הבנים
"הי, טום. היי, ביל" אמרה בטי, מסמיקה קצת כשראתה את ביל
"מה קורה?"
"הכל בסדר." אמרה בטי
"מתי הבחינות שלך?"
"פרשתי מהלימודים." אמרה בטי
"מה?" ביל פצה פיו
"כן." היא אמרה, "התחלתי לדגמן, אני לומדת בסטודיו, יש לי מורים."
"איזה כיף לך." נאנח טום, "גם אנחנו רוצים חופש.."
"דווקא מתאים לכם לדגמן," אמרה אנג'ל, "אילו הייתם נשארים ולא בורחים..."
"אבל נמאס לנו מללכת וכל נערה שניה קופצת עלינו ורודפת אותנו." אמר ביל, "רצינו קצת חופש מכל זה.."
"כן," הסכימה אנג'ל, "חשבתם על עצמכם ולא עלינו."
"מז'תומרת?" שאל טום במהירות
"כלומר.. חשבתם על עצמם, ולא עלינו, על החברות הטובות שלכם." אמרה אנג'ל, "ברחתם לכם.."
"גם אתם לא חשבתן עלינו." טום יצא להגנה, "סיפרת לנו שאת דוגמנית?, לא!, היינו צריכים לקרוא בעיתון ולראות בטלוויזיה."
"טוב, זה לא משנה." ביל מיהר להרגיע את הרוחות, "אתם שם, אנחנו פה. גם ככה עוד מעט ניפגש."
-צלצול טלפון-
"שלי." אמרה בטי, "הלו?, הו, היי. כן, הכל בסדר, ואיתך?,לא יודעת, למה?, אה, אוקי. נראה לי שכן. אוקי.. תבוא ב10?, סבבה. נדבר. בי."
"מי זה היה?" שאלה אנג'ל
"ליאון." אמרה בטי, " הוא אמר שיש מסיבה היום ואנחנו הולכות. להיות מוכנה ב-10."
' ליאון?' חשב ביל בשנאה, 'אני לא מאמין שהם עדין מדברים'.
"טוב, אני צריכה ללכת." אמרה אנג'ל, "טומי, תתקשר אלי."
טום קם כשזיק של תקווה בעיניו.
"תקשיב, ביל-"' /"בטי, אני- "
אמרו באותו הזמן.
"תקשיב, אני לא יודעת מה עבר לך בראש עכשיו." אמרה בטי, "אבל רק שתדע שאני לא עם לאון."
"אתם לא ביחד?"
"לא." אמרה בטי, "הוא אמר שהוא אוהב אותי, אבל אני לא אוהבת אותו."
"ואת מי את כן?" שאל
"זה לא משנה." התחמקה,
"בטי, זה.. זה לא אני... נכון?" שאל בחשש
"לא." אמרה בטי, "אני חשבתי שאנחנו ידידים."
"וזה מה שאנחנו." הסכים ביל, "אני אוהב אותך, בטי. אבל בתור אחות. ואני די חושב שזה הדדי, לא?"
"ברור! חשבתי שאתה כועס או משו כזה, אבל אתה לא!, יאי!!"
"אני לא צריך לכעוס. אין לי סיבה. כל עוד את לא עם לאון." אמר ביל,
"אל תדאג. אני לא סובלת אותו." אמרה בטי
"ואת מי את כן???"
"אפחד." אמרה מהר
"נו.." התחנן ביל, "אני מכיר אותו?"
"כן."
"חבר ילדות שלך?"
"כן."
"טום?" ניחש ביל
"לא."
"אז.. אנדרס?"
היא שתקה.
"יאי!! ידעתי!, ידעתי!, זה אנדרס!, זה אנדרס!" הוא קיפץ כמו ילד קטן," ידעתי!"
"חח.. ביל, די." היא צחקה, והוא התיישב
"נו.."
"מה נו?"
"מתי את אומרת לו???"
"בחיים לא, ביל!" התנגדה בטי, "הוא תפוס. יש לו חברה."
"מה?, מי?"
"סטאר" אמרה בטי,
"סטאר?" ביל נסה למצוא גוף ופנים לשם, "אה.. זאת שהוא וטום הכירו במסיבה."
"בדיוק."
"הוא לא אוהב אותה." קבע ביל
"מה?"
"שמעת אותי." חזר ביל, "אני מכיר אותו, הוא לא אוהב אותה. הוא אוהב אותך, הוא אמר לי."
"מה?, מתי?"
"אל תכעסי, טוב?" ביקש ביל, "זאת עוד אחת מהסיבה שנפרדתי ממך, הוא אמר לי שהוא אוהב אותך, וזה די הפריע לי שיש לי חבר שאוהב את החברה שלי, אז.אמ.. ניצלתי את המצב.."
היא לא ניראה כועסת, ממש לא.
"הוא אוהב אותי?" נידמה
"כן." אישר ביל, "די נראה לי מוזר שפתאום כבר לא."
הוא שמע צעדים מצידו ומשיכת אף.
"בטי אני חייב לסיים, נדבר אח"כ." הוא ניתק והלך לחדרו של טום.
"טום?" אמר, הוא נכנס בזהירות ומולו נגלה טום, כשהוא יושב על מיטתו נשען על הקיר, ברכיו מקופלות וראשו על ברכיו.
"טומי, מה קרה?"  שאל ביל, טום הרים מבטו ועיניו היו אדומות.
"היא... היא אמרה שהיא א-אוהבת אותי.." אמר בשקט
"ולמה אתה בוכה?"
"היא אמרה שהיא אוהבת אותי ו... ובשלב מסוים... אמרתי ש... גם אני."
"מה??????!" הזדעק ביל
"אתה לא עוזר." מלמל טום
"אני מצטער, אני מנסה להבין., אמרה ביל, "אבל.. תתחיל מהתחלה.."
"היא אמרה שהיא חולמת עלינו ביחד, שאנחנו אוהבים וכל זה... וכשאמרתי לה שגם אני, היא שמחה ואמרה שהיא מתגעגעת.."
"אבל היא יודעת על לילי, נכון?, סיפרת לה על לילי?"
"אני שלחתי לה תמונה שלי ושל לילי מתנשקים." אמר טום,
"ואז אמרת לאנג'ל שאתה אוהב אותה??" לסתו של ביל נשמטה, "לפעמים אני פשוט לא מבין אותך, טום, באמת."
"אני יודע, ביל." אמר טום,
-צלצול טלפון-
"זו לילי." אמר טום,
"תענה." אמר ביל
"הלו?"
"הלו?, טום?"
"לילי!, התגעגעתי!" אמר טום
"באמת?" היא נשמעה אחרת, קרירה, "אני מתערבת איתך שלא."
"מה?, לילי, מה קרה?" הוא נבהל
"עליתי עליך, טום קאוליץ." אמרה לילי, "אז התערבת עלי?, על מה שאמרת לי היה שקר?, הייתי בשבילך רק משחק?"
"לא, רגע, לילי, תני לי להסביר." הוא אמר וברקע שמה את אימא של לילי אומרת; "לילי?, את מוכנה?, ארזת הכל?"
"מה?!, רגע, לילי!, לאן את הולכת??" צעק לטלפון
"זה לא משנה." אמרה לילי, "יותר לא תראה אותי."
"אבל-"
"להתראות, טום." היא ניתקה, והוא שם נעלים במהירות שיא.
"מה קרה?" שאל ביל
"ה-היא גילתה הכל.." אמר טום בלחץ, "היא עוזבת."
הוא רץ אל ביתה של לילי, שם ראה מונית ואת לילי מחוץ לה ואת הנהג מעמיס את מזוודותיה.
"לילי!" הוא צעק, היא הביטה בו ומיהרה להיכנס למונית, הנהג גם נכנס
"קדימה, סע." זירזה אותו
"לילי!"
"אני לא יכול, הוא חוסם את הדרך." אמר הנהג
"לא אכפת לי." אמרה לילי, "מצידי תדרוס אותו, העיקר שתיסע."
"לילי!" טום התקרב והנהג התניע,
"עכשיו!, נו!" הנהג נסע וטום קפץ הצידה, ונפל על השביל. הוא הביט כיצד המונית מתרחקת.
"לילי!!!!"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כן, כן, לילי גילתה הכל!
הפעם אני מסכימה הצפות=]
אבל אם אתם רוצים פרק נוסף לפחות 12 מאנשים שונים!!!!!!
כמה הודעות-
1. זה לא פרק אחרון יש המשך לפני שהחלק הראשון נגמר
2. אין ספוליירים, מצטערת.
3. למי שעושה מנוי, אני מודיעה.
4. חובה להגיב!!!!!!!!!!
5. מיש רוצה שאני יודיע לו שיגיד לי בפוסט.

 

נכתב על ידי , 29/1/2009 15:26  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Alex, that's all ב-12/2/2009 13:34
 



לדף הבא
דפים:  

14,862

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לi love tom | סיפור ט"ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על i love tom | סיפור ט"ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)