סיפורים שלא נשכחים

היי.

טוב, אני ממש ממש מצטערת...

אין לי זמן בשקל לעלות פרק...

אני ממש מקווה שלא תכעסו עלי, או שאיבדתי חלק מן הקוראים, כי אני ממש מצטערת..

והייתה תגובה על זה שאני קוראת של אחרים ולא מעלה פרק..

אני פשוט לא רציתי לאכזב את אלה שאני קבועה אצלם..

אני ממש ממש ממש ממש מצטערת....

אז, קדימה, לפרק...

בפרק הקודם:

לילי מגלה לטום על מקס, בן הדוד שלה שמת.

הם מתקרבים ואז זה נמשך לסטוץ.

הפרק:

"לילי, תראי; חשבנו על זה קצת."אמרה זואי, "אנחנו חושבת שכדי שתיסעי לשבוע."
"לנסוע?, לאן?"שאלה לילי
"לנסוע לנופש."אמרה ג'ניפר, "כדי שתיסעי. תירגעי קצת, תנוחי כי לפגוש את טום לא עושה לך טוב."
"אני מניחה שאני לא יכולה להתנגד.נכון?"
"אמ'.. לא."חייכו הבנות
"אז מתי אני נוסעת?"
"אמ'.. המונית כבר בדרך, והדברים שלך ארוזים."אמרה אנג'י
"אז אני אלך להתקלח?"שאלה לילי
"מהר!"זירזו הבנות. לילי נכנסה להתקלח.
לאחר שיצאה, המונית כבר חיכתה לה. היא התארגנה וחברותיה עזרו לה עם מזוודותיה, וליוו אותה למונית.
"בטוחות שלקחתן הכל?"היא שאלה
"כן, לילי, ה-כ-ל!"אמרו חברותיה. לילי נפרדה מהן.
"ביי."נפנפה להן לשום, והן צפו כיצד היא מתרחקת.

"אני לא רוצה לנסוע!"התלונן טום, אך חבריו המשיכו לדחוף אותו החוצה.
"זה יעשה לך טוב!"אמר ביל, דוחף את טום, שהחזיק במשקוף של הדלת, בכל כוחו.
"אבל זה לא כיף!"המשיך טום
"יש ם בנות."אמר ג'וני והצליח לשחרר את טום מהדלת.
"בנות?, איזה בנות?, יפות?"שאל טום, חיוך על פניו.
"כן, טום, יפות."ברונו גילגל עיניו, "אתה נוסע רק לשבוע, זה יעשה לך טוב."
"מבטיחים?"שאל טום כילד קטן
"כן, טום, מבטיחים. עכשיו כנס כבר למונית!!"אמר ביל בקול תקיף ודחף את טום למונית. הוא שמר על הדלת שטום לא יצא, בזמן שג'וני וברונו הכניסו את המזוודות אל תא המטען.
"תהנה, אח גדול!"קרא ביל אל טום המתרחק. טום הביט בו במבט כועס...

"שלום, את לילי?"שאל הפקיד החתיך שבכניסת אתר הנופש(המלון)
"אמ'.. כן."אמרה לילי, מחייכת
"בואי אחרי, אני אראה לך את החדר שלך."הוא אמר. הוא לקח כרטיס והוביל אותה אל המעלית, כשהוא מבקש מחברו לעבודה לעלות את מזוודותיה אל החדר הרצוי.
"המקלחת, שירותים, טלוויזיה, וזה שעות חדר האוכל."הוא הגיש לה דף, "ואם את צריכה משהו את לוחצת בטלפון על הספרה 3, מבקשת את ג'ון, ואני בא."
"סבבה, תודה."הודתה לו
"טוב, אני אלך. אם  את זקוקה לי- את יודעת מה לעשות."הוא חייך ויצא.
היא נשכבה על המיטה הגדולה בכיף.
"קצת שקט..."

"שלום, אתה טום?"שאלה הפקידה הבלונדינית שבכניסת אתר הנופש(המלון)
"אמ'.. כן."חייך טום, משחק עם לשונו בסייד.
"בואי אחרי, אני אראה לך את החדר שלך."היא אמרה. היא לקחה כרטיס והובילה אותו אל המעלית,
"החדר שלנו, התכוונת לומר."חשב לעצמו, מביט כיצד גופה זז כשהיא מובילה אותו במסדרון קומת חדרו.
"המקלחת, שירותים, טלוויזיה, וזה שעות חדר האוכל."היא הגיש לו דף, "ואם אתה צריך משהו אתה לוחץ בטלפון על הספרה 3, מבקש את ג'סיקה, ואני בא."
"הו, תהי בטחה שאני אתקשר." מלמל בשביעות רצון.
"טוב, אני אלך. אם אתה זקוק לי- אתה יודע מה לעשות."היא חייכה ויצאה.
הוא נשכב על המיטה הגדולה בכיף.
"קצת שקט..."

"כמה זמן אתם נותנים עד שהם קולטים שהם באותו המקום?"שאל ג'וני.
"ביום הראשון."אמרו ביל ואנג'י
"ביום השלישי."אמרו זואי וג'ניפר
"ביום השני."אמר ג'וני
"בלילה הראשון."חייך ברונו והרים את גבותיו. כולם צחקו.
הם ראו ברטים, הזמינו פיצה, יצאו לשחות בבריכה. כד שב1:00 בלילה הטלפון ל ביל ושל ג'ניפר צלצל.
"ביל\ג'ניפר, אני ______ אותך!"נשמעו משני הצדדים.
-כמה שעות לפני-
לילי קמה מן המיטה והביטה השעון המראה כי השעה 17:51. 'עוד 9 דקות וחדר האוכל נסגר' הייתה המחשבה הראשונה שחשבה לאחר שהתעוררה. היא התארגנה והגיעה בדיוק זמן. לאחר שאכלה היא חזרה אל חדרה. היא החליפה לבגד-ים שחברותיה קנו לה בנוסף לאיפור שלא יורד במים "קנינו לך בגד-ים כדי שתוציאי לבנים את העיניים ואיפור שלא יורד במים כדי שתוציאי לבנות את המעיים XD"כתבו חברותיה בפתק המצורף.
היא צחקקה, התלבשה, התארגנה וירדה אל הבריכה כשמחוגי השעון מראים שהשעה היא 19:00. היא הניחה את התיק ואת המגבת שעטפה אותה על כיסא, וקפצה אל הבריכה השוממת מאדם.

"טוב, נתראה."נערה כלשהי קרצה לטום לפני שהלך, מחייך, לחדרו. הוא התיישב על המיטה, מוציא ערמה של דפים קטנים מכיסו והתחיל לספור.
"או..מישל,מישל,מישל..מה הייתי עושה לך?..."חייך אל מספר כשלהו ושם בצד, "ואל?, אמ'.. 7 מתוך 10. בצד."הוא מיין את מספרי הטלפון שבנות נתנו לו.
" 35 מספרי טלפון!"חייך בניצחון, "אני אוהב את אחי, את ברונו ואת ג'וני!"
-דפיקה בדלת-
טום קפץ ומיהר להחביא את הדפים בנעליו הגדולות.
"יאפ?"שאל
"רום סרוויס."נשמע קול נשי. הדלת נפתחה ובה עמדה נערה כבת 16 וחצי, שיער שחור\בלונדיני, עם עיניים ירוקות\כחולות. היא חייכה כי הכריחו אותה, "מגבות?"
"אמ..' לא. אני לא צריך עכשיו."חייך טום, בוחן את אותה אחת שעל מדיה היה תג עם השם 'טיילר' .
"אוקי, סליחה."התנצלה והתכוונה ללכת,
"רגע!"עצר טום וחיפש תירוץ להשיג את מס' פלאפונה, "יש לך פלאפון?, ז'תומרת כדי שאני אוכל להתקשר למקרה שאצטרך מגבת."
טיילר צחקקה,, "תרשום."טום הוציא דף ועט ורשם.
"טוב, תודה."חייך אליה וזו יצאה.
"36."חייך טום ומיהר להוציא את המספרים מנעליו שמא יקרה להם דבר מה. הוא החליף לבגד-ים כוחל-לבן, מביט בשביעות רצון לדמות המחוטבת המשתקפת במראה וירד אל הבריכה, בכוונה לשחות בלי שיפריעו לו.
לילי הייתה באמצע הבריכה העשירית שלה כשעצרה לאסוף את שיערה לקוקו יותר נורמלי. היא נעצרה על צד סף הבריכה כשהיא עם גבה אל הנכנסים לבריכה. ואז היא שמעה מים נשפרצים כאילו מישהו קפץ אל הבריכה.
'לא נכון..' חשבה לעצמה, היא לה יותר כיף כשהבריכה הייתה לרשותה בלבד. היא הסתובבה במטרה לראות מי אותו אחד שהפריע לה. אותו אחד צלל אל מתחת למים. וכשעלה לשאוף אוויר פניו התבארו.
"מה את\ה עושה פה?"שאלו אחד את השניה.
"כריס, מה?, מה אתה עושה פה?"שאלה לילי לאחר ששניהם התחבקו בידידותיות,[תודו שהפתעתי אתכם]
"חופשה עם חברים."ענה כריס, "אך השמנים הלכו לאכול. ואת?"
"חופשה שחברות שלי סידרו לי, קצת לנקות את הראש."אמרה לילי, מחייכת.
"אז את לבד פה?"שאל כריס, מחייך גם הוא.
"כן."אמרה לילי, "למה?"שאלה בפינוק.
"לבד יותר טוב, לא?"הוא שאל
"לבד זה מעולה."היא ענתה.

טום היה בדרכו אל הבריכה אבל אז הוא נזכר שחדר האוכל פתוח.
"אוכל.."מלמל לעצמו. הוא שינה כיוון והלך אל חדר האכול, אך לפני שנכנס מישו עצר אותו.
"אמ'..סליחה."נערה בת 12 התנגשה בו
"לא, זה בסדר."חייך טום חיוך מאולץ.
"אמ'..אתה טום קאוליץ."היא אמרה בביישנות
"אמ'..כן, זה אני."אמר טום
"אז.אמ'.. אני מעריצה גדולה שלכם. אני יכולה חתימה?"שאלה
"יש לך דף ועט?"שאל טום
"האמת שכן. ראיתי אותך נכנס אל המלון ומאז אני מסתובבת עם דף ועט."חייכה חיוך מתנצל.
"חח..חמודה."צחק טום ולקח את הדף והעט שהגישה לו הילדה, "איך קוראים לך?"
"לילי."אמרה הילדה, טום נשם עמוק, "ללילי, באהבה. טום קאוליץ =]"עם חתימתו. הילדה הלכה מאושרת ואחרי שהודתה לו מיליון פעם. ואז סופסוף הוא נכנס אל חדר האוכל.הוא אכל ואחרי שסיים חזר לחדרו והחליט לראות סרטים. אח"כ היה לו משמעם אז הוא לחץ בטלפון על3 וביקש את ג'סיקה. לאחר כמה דקות היא הופיעה בחדרו. הוא הזמין אותה להיכנס ולשתות איתו קצת.
"...אז, טום, יש לך חברה?"שאלה ג'סיקה, מצחקקת ושיכורה. כבר שלוש שעות שהיא בחדרו, שותים.
"לא, אני לא ממש טיפוס של חברה."אמר טום, פיקח אך עושה עצמו שיכור, "ולך?, לך יש חבר?"
"לא, אני לא ממש טיפוס של מערכת יחסים ארוכה. לילה וזהו."צחקה ג'סיקה.
"אז אפשר?"שאל
"אפשר מה?"
"שנבלה את הלילה ביחד."אמר טום ובלי לחכות, הם היו תחת השמיכה.

"לילה טוב, כריס."חייכה אליו. הוא ליווה אותה אל חדרה. היא נשקה ללחיו, והוא הלך. היא סגרה את דלת חדרה ונעלה. היא לקחה את הפלאפון שלה והתקשרה אל ג'ניפר.
"ג'ניפר, אני אוהבת אותך!!!"צעקה אל הטלפון לאחר שג'ניפר ענתה.
"מה?"שאלה ג'ניפר, צביטה בחברותיה שהיבטו בבנים שהיבטו בביל המדבר עם טום. הנבות הלכו לחדר אחד, ושמו את לילי על רמקול.
"אתן לא מבינות כמה מדהים פה!"אמרה לילי, "הבנים לא מהעולם הזה!,אה, ולא תאמינו את מי פגשתי!"
"את מי פגשת?"שאלו הבנות כאילו לא ידעו
"את כריס!"אמרה לילי להפתעתן הרבה של הבנות, "זה מהמסיבה!, היינו בבריכה, ואז טיילנו, ואז הוא ליווה אותי לדר, וזהו.. הוא כ"כ יפה..."
"כריס?"חזרו הבנות, "זה שהרביץ לטום?, אותו כריס את אומרת שהוא מושלם?"
"אני יודעת מה אתן חושבת..אני אמורה להרגיש אשמה וכל זה.. אבל לא!"אמרה לילי, "אני וטום דיברנו והחלטנו שזהו.זה נגמר. הוא שבלו ואני בשלי."
"את רוצה להגיד לנו זאת כבר לא אוהבת אותו?"שאלה ג'ניפר, "כי אני אישית לא חושבת שזה נגמר. את חולה עליו והוא מת עליך."
"הוא מת על אנג'ל."אמרה לילי בכאב, "זה נגמר בשבילי."
"אני לא מאמינה שאת נותנת לעצמך להפסיד בגלל איזו דוגמנית ג'ירפה שחושבת שציפור זו עוף ופרה זו חיה.באמת, לילי."אמרה אנג'י
"אני לא מפסידה כי אפעם לא נכנסתי לתחרות."תיקנה לילי, "אם הוא אוהב אותה שיהיה להם לבריאות.אם הוא מאושר איתה- סבבה."
"הוא מאושר איתך, לילי."אמרה זואי, "למה  את לא יכולה להבין את זה?"
"את רוצה שאני וטום נהיה ביחד רק כדי שהשטן לא תהיה גיסתך, כי את לא רוצה את זה. אני צודקת?"צחקה לילי
"אני מעדיפה שטום יתחתן עם בן מאשר עם איזו שטן ושהיא תהיה הדודה של הילדים שלי!"אמרה זואי
"אז את מעדיפה שלילד שלך יהיו 2 דודים?"צחקו אנג'י, ג'ניפר ולילי.
"טוב, לא באנו לדבר על הדודים של הילדים שאין לי."אמרה זואי, "לילי, פוקוס!, טום או כלום?"
"כלום."אמרה לילי, "כי אם טום זה היה כלום, ובלי טום זה כלום."
"שקרנית."אמרו חברותיה,
"אני לא מבינה.לא שלחתן אותי לכאן כדי שאני אשכח אותו?לא?, אז מה פתאום אתן כ"כ להוטות לדבר עליו?, הוא ביקש מכן?"
"לא, מה פתאום!"הן אמרו, "פשוט כואב לנו שאתם לא ביחד."
"טוב, אני מתה מעייפות. אני פושרת למיטה. אוהבת אותכן."היא נפרדה מהן ואז החליפה בגדים לכותנת לילה קצרצרה, ונכנסה אל מיטה החמימה.

"ביל, אני אוהב אותך!"אמר טום כשהתקשר אל תאומו. ביל הביט בבנות שהביטו בבנים. הבנות הלכו לחדר כלשהו.
"מה?"ביל לא הבין, הוא, ג'וני ובורנו יצאו החוצה, שמים אותו על רמקול.
" אני חולה עליכם!אתם לא מבינים איזה כיף פה!36 מספרי טלפון, 36! ואני פה רק יום אחד!"אמר טום, מאושר עד הגג, "בנות בכל הגדלים, הצורות, הצבעים. פשוט גן-עדן!"
"באמת?"הם פקפקו
"נשבע לכם בסבא שלי!"
"היי,היי, תעזוב את סבא בשקט."אמר ביל, "מספיק לו על החטאים שאתה עושה. הוא לא צריך שגם תערב אותו בזה."
"סליחה, סבא."צחק טום, "אני פשוט חולה עליכם!,הבנות כ"כ יפות!"
"ולילי?"
"מה היא קשורה עכשיו?"שאל טום. ברונו וג'וני הביטו בכעס בביל.
"ז'תומרת, הבנות!" הן מגיעות ליופי של לילי?"תיקן ביל
"ביל, אפחת לא מגיעה ליופי של לילי."אמר טום, "גם זאת שעכשיו בחדר שלי."
"בחדר שלך?, עכשיו?, מה?!?"צעקו הבנים
"שתקו!!!,מטומטמים!"אמר טום, "נראה לי עד לפה שמעו את הצעקה שלכם. בכל אופן, לילי הכי יפה."
"ובגלל שאתה אוהב אותה, יש מישי בחדר שלך."אמר ברונו
"אני לא יכול לשלוט בעצמי."טום ניסה להסביר עצמו,"אני אוהב את לילי,אבל היא לא איתי.היא לא אוהבת אותי. אני בשלי והיא בשלה."
"זה נגמר?"שאל ג'וני
"אני מניח שכן."אמר טום בכאב, "כנראה שזה היה צריך להיגמר כבר בתיכון."
"אתם דיברתם?"שאל ברונו
"הם שכבו, ברונו.מתי הם יכלו לדבר?"צחקו ביל וג'וני
"האמת שכן דיברנו.נראה לי."הוסיף טום, "הבנו שזה לא יכול להימשך.זה נגמר."
"אתה לא אוהב אותה יותר?"שאל ג'וני, "כי אתה חולה עליה, והיא מתה עליך. זה לא יכול להיגמר."
"היא מתה על.."טום חיפש מישו ולא מצא, מבין שחברו צודק, "זה נגמר, ג'וני. זה נמאס לשנינו."
"כדאי לך לישון על זה."אמר ביל, ,אבל לבדד!!!, תנסה איכשהו להעיף את אותה אחת."
"טוב, תודה, חבר'ה.לילה טוב."הוא נפרד מחבריו וניתק. הוא הכיש את מספרה של ג'סיקה והתקשר כמס' חסוי.
"הלו?"שאלה ג'סיקה,ישנונית.
"שלום."טום דיבר כתייר צרפתי, "אני להזמין שירות."
"כן, איפה אדוני מתארח?"
"אדוני מתארח לחדר 103 ."
"אוקי, אני באה."ניתקה ג'סיקה. טום שמע אותה מתארגנת וסוגרת בשקט את הדלת.הוא נעל את הדלת, החליף בגדים ונכנס אל מיטתו החדשה לשבוע, כשלילי לא מרפה ממחשבותיו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
זה הסוף...

אני מקווה שתגיבו...

ויעזור לי מאוד אם תגידו מי רוצה להיות בקבועים שאני אודיע לו על פרקים....

מקווה לתגובות=]