לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים שלא נשכחים


.סיפורים שכתבתי. מומלץ לאוהבי טוקיו הוטל. =]

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

ICQ: 333707156 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2009

פרק 10|הזדמנות שניה.


היי...
אני לא יודעת אם יש מישו שבכלל קורא את זה,או את הפוסט בכלל כי אני ממש חושבת שנטשתי אתכם...
בכל אופן,אני אעלה פרק.
אבל אני חייבת שתקראו את זה:
כשהלימודים יתחילו יש סיכוי שלא יהיו יותר פרקים,ואם כן אז פעם בשבוע!אני ממש משתדלת שזה לא יקרה ואני עכשיו כותבת את סוף הסיפור למרות שזה ממש כואב לי.
עכשיו לפרק...
בפרק הקדום:
טום מגלה שאנג'ל היא זו שחטפה את לילי,והוא מתקשר למשטרה והם מארגנים מארב לאנג'ל.
לילי ראתה שהמכתב שטום כתב לה מלפני 3 שנים עדין אצלה בכיס והיא קוראת אותו.
טום מציל את לילי מידי אנג'ל אך נשמעת יריה ואח"כ אנג'ל יצאה מהבקתה ואחרי כמה רגעים לילי יצאה,מדממת.
היא הצביעה על הבטן שלה ונדמה.

הפרק:

"איך את מרגישה?"שאל טום את לילי
"גרוע...כמו מישהו שירו בו.."אמרה לילי בשקט, עם חיוך.
"חשבתי שאני מת, לילי."הוא אמר, "והיו  פעמים שהרגשתי כאילו בועטים בי, מרביצים לי."
לילי הביטה בו,"הרגשת אותי..."
"הם סיפרו לי שבלילה שלקחו אותך היה לי חום, מלמלתי את השם שלך, כאילו אני חולה.."המשיך טום
"חשבתי שאני עומדת להשתגע שם.."אמרה לילי, "היא רצתה להרוג אותי."
"עכשיו היא בכלא, בבידוד. השגחה של 7\24 ". טום לקח את ידה של לילי, "פחדתי שאני אאבד אותך."
"אתה יודע,היו ימים שחשבתי לעצמי, 'למה היא מושכת את הזמן? שתהרוג אותי וזהו'. לפעמים רציתי לאכול מהאוכל שהיא נתנה לי.העיקר שהסבל יגמר."
"אם היא הייתה הורגת אותך הייתי מתאבד."אמר טום, "לא הייתי יכול לסבול את זה שאת אינך בגללי."
"זו לא אשמתך שיש לה אובססיה כלפיך."היא לחשה,"לא אשמתך שאתה מפורסם, לא אשמתך שאתה חתיך, שאתה מבקש שיתאהבו בך."
"אשמתי שאני אידיוט ולא יכול לשמור על זו שאני אוהב."הוא הביט בעיניה,"אני אוהב אותך."
"לא, אני מצטערת."היא אמרה כשהוא רכן לנשק אותה.
"למה?"
"טום, כל זה קרה כי אתה אוהב אותי."אמר לילי, "אנג'ל עשתה את זה כי אתה אוהב אותי,למרות שאנחנו לא ביחד. תתאר לך שנהיה ביחד, אני אצטרך לחיות בפחד, טום. אני אצטרך ללכת עם שומר לכל מקום כדי שאיזו מעריצה מטומטמת לא תהרוג אותי. וחוץ מזה, אם אנחנו ביחד, תמיד יש משהו שמפריע."
"יש משהו שמפריע מכיוון שאנחנו מפחדים שיהיה מה שיפריע."אמר טום, "את לא מבינה שאני מוכן למות למענך?"
"אני יודעת ומבינה.וזה הדדי."אמרה לילי, "אתה יודע שאני אוהבת אותך."
"אני לא יודע."אמר טום
"אני לא אנסה להוכיח לך, טום.חשבתי שאתה יודע את זה."אמרה לילי, "חשבתי שאתה יודע שאני אוהבת אותך הכי שבעולם, למרות כל הדברים שגרמת לי."
"אם את אוהבת אותי כמו שאת אומרת, תני לי הזדמנות, תני לך הזדמנות, תני לנו הזדמנות."התחנן טום
"אני לא יכולה....אולי בגלל שאני אוהבת אותך אני לא יכולה..."לחשה
"אני אעשה הכל.לילי בבקשה..."
"מצטערת..."
"בבקשה..."דמעה ירדה מעיניו,גורמת ללילי להתחרט בליבה על מילותיה.
"אל תעשה לי את זה.."אמרה לילי כשטום הביט בעיניים מתחננות.
"אני יודע שאת אוהבת אותי."אמר טום, "אל תעשי את זה.."
"זה הכי טוב בשביל שנינו."
"אנחנו נסבול מזה, לילי.בבקשה ממך, תני לי הזדמנות להראות לך שאני יכול להיות הכי מושלם!"
"אני לא צריכה הוכחה.אני יודעת את זה."אמרה לילי
"אז תני לנו להיות ביחד."הוא התעקש
"אני לא יכולה."אמרה לילי, "נהיה ידידים?"
"אין לא יכולה יש לא רוצה!"כעס טום, "ואני לא רוצה להיות ידיד שלך, לא מכר שלך ולא יזיז שלך!אך ורק חבר שלך!אני לא רוצה לשבת לידך אני רוצה לשכב לצידך, לא רוצה לחבק אותך רוצה לנשק אותך, רוצה להיות איתך!"
"טום-"
"כשתרצי להיות איתי את יודעת איפה למצוא אותי.עד אז- אני לא יכול להיות לידך..."הוא אמר והלך. מיד אחריו נכנסו הבנות.הן מיהרו לחבק את לילי הבוכה.

"נמאס לי, נמאס לי, נמאס לי, ונמאס לי!!!"צעק טום, נכנס בטריקת דלת אל ביתו, הוא זרק את עצמו על הספה הגדולה.שם יד על מצחו.
"מה קרה?"שאל ביל
"נמאס לי, ביל."אמר טום,"נמאס לי מלילי, נמאס לי לחיות באשליה כלשהי, נמאס לי לקוות, לצפות,לחכות. נמאס לי מהריבים שלי של לילי.נמאס לי ממנה!,נמאס לי שאני אוהב אותה!"טום קם על רגליו והמשיך, "אבל זהו!זה נגמר!אני חוזר להיות טום שהייתי.אוהב סטוצ'ים, חש עצמו מעל כולם, שם פס על ענק(!)על העולם.שיקפצו לי."
"מה קרה בניכם עכשיו?"
"אמרתי לה שאני לא רוצה להיות ידיד שלה, אלא אך ורק חבר שלה, ועד אז אני לא יכול להיות לידה והלכתי משם."
"אוך..אתה אידיוט.."קבע ביל
"לא, אני לא אידיוט!אני צודק!"אמר טום, "היא סתם רוצה הוכחות לזה שאני אוהב אותה.תן לי להגיד לך משו- נאט גנה הפנד!"
"אתה לא מבין שהיא מפחדת?"אמר ביל, "אנג'ל חטפה אותה, ירתה לה בבטן,התעללה בה, וכל זה למה?כי לילי אוהבת אותך ואתה אותה!תהיה אתה במקום לילי, מישהו חוטף אותך רק בגלל שיש לו אובססיה כלפי לילי.מה אתה היית עושה?ממשיך כאילו כלום?"
"כן!"אמר טום, "כי אם היא אוהבת אותי, ואני אותה שכולם יתפוצצו!"
"אתה טועה."אמר ביל, "אתה צריך לשמור עליה, לא להציב לה תנאים דפוקים."
"אני רוצה להיות איתה!"צעק טום, "אני אוהב אותה! אני להיות איתה, רוצה לחיות איתה, שהיא תהיה אמא של הילדים שלי!"
"אז תציע לה נישואים וזהו!"אמר ביל ציניות.עיניו של טום נדלקו בשמחה.
"לא, אני צחקתי.."אמר ביל
"אתה סופסוף אומר משו נכון."חייך טום
"למה אתה מקשיב לי שאני מדבר בציניות?"שאל ביל
"נו, קדימה,ביל."טום משך את אליו מן הכסא
"לאן?"
"לקנות ללילי טבעת."אמר טום, "אנחנו מתחתנים."
"אתה בטוח שאתה רוצה את זה?"שאל ביל, מנסה להכניס לטום מעט היגיון בזמן שטום דוחף אותו למכונית ומתחיל לנסוע.
"ברור שכן."אמר טום, "רק כך היא תוכל להאמין שאני אוהב אותה.שהיא היחידה שאני רוצה להיות איתה."
"אבל אתה רוצה להיות איתה?"שאל ביל, טום הביט בו
"אני לא מתכוון אפילו לענות לך כי זה ברור שאני רוצה."סינן טום,יורה לתאומו מבט מפחיד
"סליחה, אל תהרגו אותי.."פחד ביל
-צלצול טלפון-
"הלו?"ביל ענה
"ביל? שים אותי על רמקול.יש לי משו חשוב לומר."אמרה זואי.ביל לקץ על ספיקר.
"דברי."
"חדשות רעות."אמרה זואי, "ללילי יש חבר."
מכוניתו של טום נדפקה בעמוד.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אוקי,אני רוצה לתת לכם רמז קטן..
העניינים הולכים להתחמם.
כל מה שחשבתם הולך להשתנות...
מוחעחעחעחע,כ"כ כיף להגיד את זה..
וד"א היה לי יומולדת אתמול...
לא שמישו זוכר....
קדימה תגובות..
=]

נכתב על ידי , 14/7/2009 21:37  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של התמודדות • יובלי ב-11/8/2009 09:42
 



לדף הבא
דפים:  

14,862

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לi love tom | סיפור ט"ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על i love tom | סיפור ט"ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)