"תגידי שטוב תגיידי שרע..."
זה המשפט הכי נכון שיש לך ת'חברה הכי טובה!
אבל אני אני מרגישה שאין לי אותה אין לי את ה-חברה!
אני באמת רואה בנות ואני מתחילה לקנאות בהן!
אני רוצה גם אחת כזו קשה לקבל?!
לרגע אחד אני מרגישה הכי טוב!
הכי כיף!
כאילו כלום לא יכול לעצור אותי!
אבל שנייה אח"כ אני נזכרת!
אני נזכרת בכל הדברים הרעים!
הלא טובים שאני עוברת!
ו ק ש ה לי!
לפעמים אני בוכה ככה סתם..
שאף אחד לא יודע..
שאף אחד לא רואה..
רק אני יודעת..
רק אני מרגישה..
רק לי קשה..
שאני מקבלת מכה ואני בוכה
הכל משתחרר לי באותו בכי כל הרע וכל הכאב..
אני רוצה את הבן אדם הרציני הזה רק לא ידעתי..
לא ידעתי עד כמה קשה לקבל את זה!
אני רוצה לדבר עם מישהו שמבין אותי!
יש ת'ילדים שרוצים לעזור לי!
אבל אחרי שנייה שאני מתחילה
יש להם משהו חשוב חשוב לספר לי!
הן לא יכולים הרי בלי זה!
וככה הנה עוד יום עובר עוד דברים נשארים עמוק עמוק בבטן!
אולי זו הסיבה שככ' כאבה לי הבטן היום!
מכל הרע הזה!
מכל הגועל הזה שאני מחזיקה!
אתן אתן רוצות לעזור!
אני יודעת את זה!
אבל לי יותר קשה לספר..
יש דברים שיפגעו בכן!
ולא כי הם דברים פוגעים
כי אני יודעת את הבאות..
כי אח"כ תחשבו וואלה זה ככה וככה
בוא נעשה ככה וככה
ואז תמצאו ת'צמכם באותו מצב!
כותבים פוסט של שיברון בבלוג שלכם!
פוסט שאתם רוצים משהו ככ' וככ' קשה לקבל אותו...

גמאני רוצה כזו קפיצה קפיצה של אושר הנאה...
עלייך אני חולה!
אני פשוט מתה עלייך!
וסליחה אני יודעת שאולי נעלבת אבל את מדהימה!
ואני מתה עלייך!
ואת הולכת לישון אצלי ביום שישי
ואת בטח תגלי
תגלי דברים שלא ידעת
עוד צדדים ב'נעמה המושלמת שלך'
עאלק מושלמת אבל אני שלך...
הייתי...